| וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּמִצְרַיִם וַיִּפְדְּךָ יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ מִשָּׁם עַל כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ לַעֲשׂוֹת אֶת הַדָּבָר הַזֶּה: |
| | מה הקשר בין זכירת גאולת מצרים לבין המצוות שהוזכרו שבפרק זה? |
| | | רש"י |
| | | | וזכרת. ע"מ כן פדיתיך לשמור חוקותי אפילו יש חסרון כיס בדבר: |
| | | בעלי טורים |
| | | | ולא תחבול בגד אלמנה. וזכרת כי עבד היית במצרים. הזכיר זה על לא תחבול לומר שיזכור שהיית עבד ונתתי לך חן בעיני מצרים והשאילו לך כלי כסף וזהב ושמלות, על כן אני מצוך לא תחבול: |
| | | רמב"ן |
| | | | וזכרת כי עבד היית. על מנת כן פדיתיך לשמור חקותי אפילו בדבר שיש בו חסרון כיס, לשון רש"י. והנכון שהוא חוזר על אזהרת הגר, וכבר פירשתי טעמו (שמות כב כ): |
| | | אבן עזרה |
| | | | וזכרת כי עבד היית. בעבור כן זכר הגר שלא תטה משפטו ויש מאלה המשפטים שכבר הזכירם לאבות גם יזכירם שנית לבנים: |
| | | ספורנו |
| | | | ויפדך ה' אלהיך משם. שהשגיח על שפלותכם, ונכנס עמכם לפנים משורת הדין לפדותכם, כאמרו "וירא את-ענינו ואת- עמלנו ואת-לחצנו" (להלן כו, ז). |
|