| לֹא תַטֶּה מִשְׁפַּט גֵּר יָתוֹם |
| | מדוע התורה מזהירה דווקא על אלו? מה התורה מחדשת כאן מעבר לנאמר בעניין בפרק ט"ז? |
| | | רש"י |
| | | | לא תטה משפט גר יתום. ועל העשיר כבר הוזהר (דברים טז) לא תטה משפט ושנה בעני לעבור עליו בשני לאוין לפי שנקל להטות משפט עני יותר משל עשיר לכך הזהיר ושנה עליו: |
| | | אור החיים |
| | | | [עיין בפירושו לפסוק זה תחת הכותרת "עיון בשני חלקי הפסוק" וכו'] |
| | | ספורנו |
| | | | לא תטה משפט גר יתום. בעת הריב הזהיר באלו שלא יסתתמו טענותם מפני שפלותם, ו"פתח-פיך לאלם" (ע"פ משלי לא, ח) במקום הראוי. |
| | רמז מדוע לא כתוב "גר ויתום" |
| | | בעלי טורים |
| | | | גר יתום. ולא אמר גר ויתום, לומר לך גר שנתגייר כקטן שנולד דמי: |
| וְלֹא תַחֲבֹל בֶּגֶד אַלְמָנָה: |
| | פירוש מתי חל איסור זה? |
| | | רש"י |
| | | | ולא תחבל. שלא בשעת הלואה: |
| | | אור החיים |
| | | | [עיין בפירושו לפסוק זה תחת הכותרת "עיון בשני חלקי הפסוק" וכו'] |
| | מה התורה מוסיפה כאן על הנאמר למעלה? |
| | | רבינו בחיי |
| | | | ולא תחבול בגד אלמנה. כבר הזהיר הכתוב למלוה שלא ליכנס לביתו של לוה למשכנו, הוא שאמר לא תבא אל ביתו וגו', אין צריך לומר אם היא אלמנה, אלא לעבור עליה בשני לאוין, לפי שדמעתה מצויה ונפשה שפלה והתורה הזהירה עליה בכמה מקומות, ודרשו רז"ל אפילו אלמנתו של מלך: |
| | עיון בשני חלקי הפסוק – תחילתו בהשוואת כולם בדין, וסופו בהפלייה לטובה של החלש |
| | | אור החיים |
| | | | לא תטה משפט גר וגו'. פירוש שמא תאמר כיון שציוני ה' על הגר אטה דינו לזכותו ת"ל לא תטה וגו', וגמר אומר ולא תחבול בגד אלמנה פירוש רק בדבר הזה אני מצוך להטות לזכות שלא תחבול בגד של אלמנה שלא בשעת הלואה הגם שכל חוץ ממנה יחבול בגדיהם: |
| | הסבר לסמיכות העניינים |
| | | בעלי טורים |
| | | | ולא תחבול בגד אלמנה. וזכרת כי עבד היית במצרים. הזכיר זה על לא תחבול לומר שיזכור שהיית עבד ונתתי לך חן בעיני מצרים והשאילו לך כלי כסף וזהב ושמלות, על כן אני מצוך לא תחבול: |
|