| וְכָל הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ עַל הָאָרֶץ |
| | מה כלול ב- "כל השרץ"? מה בין זה לבין הנאמר בפסוק הבא? |
| | | רש"י |
| | | | ואין קרוי שרץ אלא דבר נמוך קצר רגלים שאינו נראה אלא כרוחש ונד: |
| | | אבן עזרה |
| | | | וטעם כל השרץ השורץ על הארץ. כל שרץ הארץ ובכלל שמונה שרצים הנזכרים והזכיר שלא יאכלו: |
| | | רבינו בחיי |
| | | | וכל השרץ השורץ על הארץ שקץ הוא לא יאכל. אלו המתילדים בפירות, והם התולעים שבתמרים וגרוגרות וזיזין שבעדשים ושבפולין ושאר הפירות. והזכיר אח"כ לכל השרץ השורץ על הארץ, והם המתילדים מזכר ונקבה, וזהו לשון השורץ מלשון (בראשית ט) שרצו בארץ ורבו בה (שמות א) פרו וישרצו, והאדם מסתכן באכילתן, והם נחש ושלשול ועקרב וחפושית ונדל. וכן דרשו רז"ל כל הולך על גחון זה נחש, כל לרבות שלשול קטן, הולך על ארבע זה עקרב, כל לרבות חפושית והדומה לחפושית, מרבה רגלים זה נדל שיש לה רגלים רבים, כל לרבות דומה לדומה. והזכיר אחר כך בכל השרץ השורץ על הארץ והם המתילדים מהעפוש: |
| | מה התיבות "על הארץ" מלמדות אותנו? |
| | | רש"י |
| | | | השרץ על הארץ. (חולין סז) להוציא את היתושין שבכליסין ושבפולין ואת הזיזין שבעדשים שהרי לא שרצו על הארץ אלא בתוך האוכל אבל משיצאו לאויר ושרצו הרי נאסרו: |
| שֶׁקֶץ הוּא |
| | מה בין טומאה לבין שקץ? |
| | | ספורנו |
| | | | [מובא בפירושו לפסוק ב'] והזכיר לשון טומאה בנבלת בהמה וחיה טמאה (להלן פסוקים כו כח), ובשמונה שרצים (שם כט לד), ובנבלת בהמה טהורה (שם לט), שבכל אחד מאלו יש טומאת מגע ובקצתם טומאת משא. אמנם המטמאים את הנפש בלבד, והם דגים ועופות וחגבים ושאר שרצים שאין בהם טומאת מגע כלל יזכר בהם 'שיקוץ', כאמרו "שקץ הם לכם", "לא יאכלו, שקץ הם", "שקץ הוא לא יאכל", "לא תאכלום כי שקץ הם". |
| לֹא יֵאָכֵל: |
| | מה פסוק זה בא ללמדנו מעבר לנאמר כבר בפרשה? |
| | | רמב"ן |
| | | | וכל השרץ השורץ על הארץ. טעם הכתוב הזה, כי הזכיר למעלה (בפסוקים כט_ל) השרצים לענין הטומאה, ופרט הטמאים, ולא דיבר שם בענין אסור אכילה כלל, ולכך אמר עתה וכל השרץ השורץ על הארץ שקץ הוא לא יאכל, לומר כי בענין האכילה אין הפרש ביניהן שכולן אסורין, וחזר ופרט בהן והרבה בהן לאוין למלקיות, כמו שהזכיר רש"י (בפסוק מד): |
| | | אבן עזרה |
| | | | וטעם כל השרץ השורץ על הארץ. כל שרץ הארץ ובכלל שמונה שרצים הנזכרים והזכיר שלא יאכלו: |
| | מדוע לא כתוב "לא תאכלו", אלא כתוב "לא יאכל" בבנין נפעל? |
| | | רש"י |
| | | | לא יאכל. לחייב על המאכיל כאוכל |
|