| הוּא הָיָה גִבֹּר צַיִד |
| | מה נמרוד צד? |
| | | רש"י |
| | | | גבור ציד. צד דעתן של בריות בפיו ומטען למרוד במקום: |
| | | רמב"ן |
| | | | הוא היה גבור ציד לפני ה'. צד דעתן של בריות בפיו ומטען למרוד במקום. על כן יאמר על כל אדם מרשיע בעזות פנים ויודע רבונו ומתכוין למרוד בו יאמר זה כנמרוד. לשון רש"י, וכן דעת רבותינו (עירובין נג.): ורבי אברהם פירש הפך הענין על דרך פשוטו, כי הוא החל להיות גבור על החיות לצוד אותן. ופירש "לפני ה'" שהיה בונה מזבחות ומעלה את החיות לעולה לפני השם. ואין דבריו נראין, והנה הוא מצדיק רשע, כי רבותינו ידעו רשעו בקבלה: והנכון בעיני, כי הוא החל להיות מושל בגבורתו על האנשים, והוא המולך תחלה, כי עד ימיו לא היו מלחמות ולא מלך מלך, וגבר תחלה על אנשי בבל עד שמלך עליהם, ואחר כן יצא אל אשור ועשה כרצונו והגדיל, ובנה שם ערים בצורות בתקפו ובגבורתו, וזהו שאמר ותהי ראשית ממלכתו בבל וארך ואכד וכלנה: |
| | | רמב"ן |
| | | | [מובא בפירושו לפסוק י"א] וסיפר עוד בגבורתו, כי הוא גבור ציד להתגבר גם על החיות ולצוד אותן. ואמר לפני ה' להפליג, כי אין תחת כל השמים כמוהו בגבורה, וכן ותשחת הארץ לפני האלהים (לעיל ו יא), כי כל אשר לפניו בארץ נשחתו, כענין ונכרתה הנפש ההיא מלפני (ויקרא כב ג), כי בכל מקום הוא לפניו: |
| | ביטוי לגבורתו |
| | | רבינו בחיי |
| | | | [מובא בפירושו לפרק ג' פסוק כ"א] ויעש ה' אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור. ע"ד הפשט עשה להם מלבושים מעולים ונכבדים מעור יתעטפו בהם כל גופם דרך כבוד כי היה כבודם לכלמה אם יעמדו באותן חגורות שעשו להם לכסות בשר ערוה בלבד. ואולי היה העור הזה עור תחש שהיה בימי משה נברא לשעתו לכבודם שיתכסו בו והיה כעין אותו עור תחש שהיה בימי משה שנברא לשעתו לכסות בו הארון וכליו ונגנז אח"כ והיו בו צבעים ומיני גוונים הרבה וכמו שתרגם אונקלוס ססגונא ששש בגוונין הרבה. ודעת רז"ל שהיו לבושים הללו מצויירין שם כל מיני עופות שבעולם ואדם הורישם לקין וכשנהרג קין באו לידו של נמרוד הוא שכתוב הוא היה גבור ציד וגו'. וכשהרג עשו לנמרוד נטלן עשו ממנו והוא שכתוב (בראשית כז טו) את בגדי עשו בנה הגדול החמודות מאי החמודות שחמדן מנמרוד: |
| לִפְנֵי יְקֹוָק |
| | פירוש |
| | | רש"י |
| | | | לפני ה'. מתכוין להקניטו על פניו: |
| | | רשב"ם |
| | | | לפני ה'. בכל העולם. וכן ונינוה היתה עיר גדולה לאלהים, בכל עולמו של הקב"ה לא היתה עיר גדולה כנינוה: |
| | | אבן עזרה |
| | | | וטעם לפני יי'. שהיה בונה מזבחות ומעלה אותם החיות עולה לשם וזו דרך הפשט. והדרש דרך אחרת: |
| | | ספורנו |
| | | | לפני ה'. גבור מאד, כענין "עיר גדולה לאלהים" (יונה ג, ג), |
| | | רמב"ן |
| | | | [מובא בפירושו לפסוק י"א] וסיפר עוד בגבורתו, כי הוא גבור ציד להתגבר גם על החיות ולצוד אותן. ואמר לפני ה' להפליג, כי אין תחת כל השמים כמוהו בגבורה, וכן ותשחת הארץ לפני האלהים (לעיל ו יא), כי כל אשר לפניו בארץ נשחתו, כענין ונכרתה הנפש ההיא מלפני (ויקרא כב ג), כי בכל מקום הוא לפניו: |
| | | רשב"ם |
| | | | [מובא בפירושו לפרק כ"ז פסוק ז'] לפני ה'. בשם ה'. אבל נמרוד גבור ציד לפני ה'. פירושו בכל העולם. וכן נינוה היתה עיר גדולה לאלהים. בכל עולמו של הקב"ה לא היתה עיר גדולה כנינוה: |
| עַל כֵּן יֵאָמַר כְּנִמְרֹד גִּבּוֹר צַיִד לִפְנֵי יְקֹוָק: |
| | פירוש. מתי נאמר ועל ידי מי? |
| | | רש"י |
| | | | על כן יאמר. על כל אדם מרשיע בעזות פנים יודע רבונו ומתכוין למרוד בו יאמר זה כנמרוד גבור ציד (ב"ר): |
| | | אבן עזרה |
| | | | על כן יאמר. משל היה גם בימי משה: |
| | | ספורנו |
| | | | על כן יאמר כנמרד גבור ציד, ולשמע גבורתו מלך בגויים, כאמרו ותהי ראשית ממלכתו בבל. וזה להודיע שמפני מלכותו קרה, כשבאו האמות בארץ שנער, שנעשתה המצאת העיר והמגדל כדי שתתפשט מלכותו על כל המין האנושי באמצעות אל נכר כללי לכל המין, 'אליו גוים ידרשו', כענין עצת ירבעם כאשר ירא דרישת המקדש. |
|