| יֶשׁ לְאֵל יָדִי לַעֲשׂוֹת עִמָּכֶם רָע |
| | מהו פירושו של ביטוי זה? |
| | | רש"י |
| | | | יש לאל ידי. יש כח וחיל בידי לעשות עמכם רע וכל אל שהוא לשון קדש על שם עזוז ורוב אונים הוא: |
| | | אבן עזרה |
| | | | יש לאל. כח. כמו כגבור אין איל: |
| | מה הצורך של לבן לומר דבר זה? |
| | | רבינו בחיי |
| | | | יש לאל ידי. הרשעים מתהללים במעשיהם הרעים וכן לבן הרשע היה מתהלל בכאן במעשה רע. |
| וֵאלֹהֵי אֲבִיכֶם אֶמֶשׁ אָמַר אֵלַי לֵאמֹר |
| | מה הקשר בין פיסקה זו לקודמתה? |
| | | רבינו בחיי |
| | | | ומה שאמר יש לאל ידי דבוק עם ואלהי אביכם. אמר יש לאל ידי כל העשרים שנה שהיית בביתי לעשות עמכם רע שלא היה לי מונע שהרי אלהי אביכם לא נראה לי מעולם עד אמש וזה לאות כי אין כוונתי רעה עמכם. |
| | | ספורנו |
| | | | ואלהי אביכם. לא בזכותכם. |
| | מדוע אמירה אלוקית זו חשובה בעיני לבן? |
| | | רשב"ם |
| | | | ואלהי אביכם וגו'. ואני חולק לו כבוד: |
| | פירוש התיבה "לאמר" כאן |
| | | רמב"ן |
| | | | [מובא בפירושו לשמות פרק ו' פסוק י'] וידבר ה' אל משה לאמר. אמרו המפרשים (רד"ק ספר השרשים שרש אמר) כי מלת "לאמר" בכל התורה לאמר לישראל, והטעם שיאמר השם למשה אמור לישראל דברי אלה, ובכאן לאמר אל פרעה. והכתוב שאמר אמש אמר אלי לאמר (בראשית לא כט), איננו בא על נכון בפירוש הזה, וכן במקומות רבות שיכפול, וידבר ה' אל משה לאמר דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם (ויקרא יח א ב), וכן ויאמר ה' אל משה לאמר דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם (במדבר טו לז לח), ויאמרו אל כל עדת בני ישראל לאמר (שם יד ז), ויאמרו בני ישראל אל משה לאמר הן גוענו (שם יז כז), ואומר אליכם בעת ההיא לאמר (דברים א ט), וכיוצא באלו רבים. וכן בסדר הזה (להלן ז ח ט) ויאמר ה' אל משה ואל אהרן לאמר כי ידבר אליכם פרעה לאמר, איננו לאמר לאחרים על נכון: והנכון בעיני, כי מלת "לאמר" להורות על בירור הענין בכל מקום. וידבר ה' אל משה באמירה גמורה, לא אמירה מסופקת, ולא ברמז דבר. ולכך יתמיד זה בכל התורה, כי נבואת משה פה אל פה ידבר בו ולא בחידות (במדבר יב ח). ולבן אמר כן ליעקב אמש אמר השם אלי לאמר (בראשית לא כט) באמירה ברורה שלא אזיק לכם, כי לולי כן הייתי עושה עמכם רע. וכן ויאמרו בני ישראל אל משה (ואל אהרן) לאמר (במדבר יז כז), שהיו אומרים להם כן בפירוש וצועקים להם בגלוי פנים, כי המקור לבירור הענין פעם מוקדם פעם מאוחר, כמו אומרים אמור למנאצי (ירמיה כג יז): |
| | מדוע כתוב גם "אמר" וגם "לאמר"? |
| | | רבינו בחיי |
| | | | ועתה שהלכת מטעם שנכספת לבית אביך למה גנבת את אלהי. וכפל האמירה בכ' לחזק כלו' באמירה מוחלטת: |
| הִשָּׁמֶר לְךָ מִדַּבֵּר עִם יַעֲקֹב מִטּוֹב עַד רָע: |
| | מהו טוב ומהו רע עבור לבן ועבור יעקב? |
| | | רבינו בחיי |
| | | | מטוב עד רע. טובתו היה רע אצל יעקב, שהרי אם חשב לעשות עמו טובה שלא יהרגהו אלא שיטול מטובו היה זה רע אצל יעקב, לכך הוצרך לומר מטוב עד רע. וכמוהו (יחזקאל כא) והכרתי ממך צדיק ורשע צדיק לבעל ורשע לבעל. והעד על פירוש זה שאמר לו יעקב לולי אלהי אבי וגו' כי עתה ריקם שלחתני כי הוא הטוב שחשבת עלי: |
|