| עַד שׁוּב אַף אָחִיךָ מִמְּךָ וְשָׁכַח אֵת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ לּוֹ |
| | עיון בעצתה של רבקה |
| | | אור החיים |
| | | | [מובא בפירושו לפסוק מ"ד] עד אשר תשוב וגו'. פי' בעבור זמן על המאורע החמה מעצמה מתקררת מרתיחתה, ואומ' עוד עד שוב אף אחיך פי' כי לא יועיל זה לבד אלא עד שוב אף אחיך ממך פי' שהגם שיזכירוך לפניו לא יחרה אפו, והוא אומרו ממך אז הוא סימן ששכח המעשה וכו'. |
| | מה בין "אף" שבפסוק זה, ל- "חמה" שבפסוק הקודם? |
| | | רבינו בחיי |
| | | | [מובא בפירושו לפסוק מ"ד] עד אשר תשוב חמת אחיך. על הבכורה: עד שוב אף אחיך. על הברכה, ועל כן הזכיר הכתוב ב' חמות: |
| וְשָׁלַחְתִּי וּלְקַחְתִּיךָ מִשָּׁם |
| | מה רבקה מצווה את יעקב פה? |
| | | אור החיים |
| | | | [מובא בפירושו לפסוק מ"ד] ושלחתי וגו' פי' אני אשלח אחריך כשיהיה כן אבל אתה לא תבא בשום אופן: |
| לָמָה אֶשְׁכַּל גַּם שְׁנֵיכֶם יוֹם אֶחָד: |
| | פירוש "אשכל" |
| | | רש"י |
| | | | למה אשכל. אהיה שכולה משניכם. (לימד על) הקובר את בניו קרוי שכול וכן ביעקב אמר כאשר שכלתי שכלתי: |
| | מדוע חששה רבקה שימותו שני בניה ביום אחד? האם כך קרה? האם היא חןששת ממות עשו כמו ממות יעקב? |
| | | רש"י |
| | | | גם שניכם. אם יקום עליך ואתה תהרגנו יעמדו בניו ויהרגוך ורוח הקדש נזרקה בה ונתנבאה שביום אחד ימותו כמו שמפורש בפ' המקנא לאשתו (סוטה יב): |
| | | רשב"ם |
| | | | גם שניכם. אם יהרוג אותך גם הוא יהרג על ידי גואלי הדם: |
| | | אבן עזרה |
| | | | למה אשכל. פחדה שמא יהרוג זה את זה. או יהרגוהו אם יהרוג אותך. ויש דרש שביום אחד מתו שניהם: |
| | | אור החיים |
| | | | גם שניכם וגו'. פי' לו יהיה שימות גם הוא, או על ידך או על ידי גואלי הדם, אף על פי כן אין מרפא לשברך במה שימות גם הוא עמך ביום אחד, ולעולם אינה מקפדת אלא על מיתת יעקב ולא על עשו: |
|