| כִּי אֲבִיאֶנּוּ אֶל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתָיו זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ וְאָכַל וְשָׂבַע וְדָשֵׁן |
| | על איזו תקופה מדברת התורה כאן? |
| | | רבינו בחיי |
| | | | ואכל ושבע ודשן ופנה אל אלהים אחרים. זה יורה כי הפרשה כלה בבית ראשון, כי שם שמנו עשתו גם עברו דברי רע, ושם עבדו הבעלים, וזהו שאמר ועבדום ונאצוני והפר את בריתי: |
| | מהו עניינם של אכילה, שביעה ודישון הקודמים לעבודה זרה? |
| | | אור החיים |
| | | | [מובא בפירושו לפסוק ט"ז] וקם העם הזה וגו'. קשה וכי קימה היא לו והלא ירידה והשפלה היא לו הזונה אחרי אלהי נכר, ואולי שיכוון לומר על דרך אומרו (לקמן ל"ב ט"ו) וישמן ישורון ויבעט, והוא אומרו וקם העם פירוש היתה לו קימה בעולם בירושת הארץ ועושר וכבוד וישמן ומזה יצא לו שיבעט וזנה אחרי וגו', וכן אמר בסמוך כתבו לכם את השירה הזאת וגו' כי אביאנו וגו' ואכל ושבע ודשן ופנה אל אלהים אחרים וגו', הרי שהקדים שבע ודשן לופנה כמו כן במה שלפנינו הקדים לומר וקם ואחר כך וזנה: עוד ירצה כי לא הדור ההוא עצמו יזנה אחרי אלהי נכר אלא הדור שיקום ממנו, וכן הוא אומרו בספר שופטים (ב) וימת יהושע וגו' וגם כל הדור ההוא נאסף אל אבותיו ויקם דור אחר וגו' ויעשו בני ישראל את הרע ויעבדו את הבעלים וגו' מאלהי העמים אשר סביבותיהם, והוא אומרו וקם וגו' וזנה וגו' אשר הוא בא שמה בקרבו: |
| | עיון ברצף הפסוקים שבפרשה |
| | | אבן עזרה |
| | | | [מובא בפירושו לפסוק י"ט] לעד בבני ישראל. דבק בטעם עם כי אביאנו. גם יתכן להיותו מובדל בעבור וענתה (פסוק כ"א) כטעם לא תענה ברעך כאילו השירה עונה לאשר יאמרו למה מצאתנו כל זאת: |
| וּפָנָה אֶל אֱלֹהִים אֲחֵרִים וַעֲבָדוּם וְנִאֲצוּנִי וְהֵפֵר אֶת בְּרִיתִי: |
| | פירוש "ונאצוני" |
| | | רש"י |
| | | | ונאצוני. והכעיסוני וכן כל ניאוץ לשון כעס: |
| | על איזו תקופה מדברת התורה כאן? |
| | | רבינו בחיי |
| | | | ואכל ושבע ודשן ופנה אל אלהים אחרים. זה יורה כי הפרשה כלה בבית ראשון, כי שם שמנו עשתו גם עברו דברי רע, ושם עבדו הבעלים, וזהו שאמר ועבדום ונאצוני והפר את בריתי: |
|