| כִּי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים יַחְדָּו אִישׁ וְאָחִיו |
| | מדוע התורה מקדימה הקדמה זו לפני הדין של המכה ואשת המוכה? |
| | | רש"י |
| | | | כי ינצו אנשים. (ספרי) סופן לבא לידי מכות כמו שנאמר מיד מכהו אין שלום יוצא מתוך ידי מצות: |
| | הסבר לסמיכות העניינים |
| | | בעלי טורים |
| | | | כי ינצו אנשים. סמיך כי ינצו לחלוץ הנעל שע"י חליצה מריבה באה כדאמרינן (כתובות נ, א) כיון שבנים לבניך שלום על ישראל, דאפטרה מחליצה ומיבום: |
| | | אבן עזרה |
| | | | כי ינצו. הפך כי ישבו אחים יחדו ואלה האנשים זרים או אחים: |
| | | ספורנו |
| | | | וקרבה אשת האחד להציל את-אישה. אף-על-פי שהיבמה מצוה לבזות את אחי בעלה על שלא חס על בעלה, לא הותר לאשה לבייש את הנלחם עם בעלה. |
| וְקָרְבָה אֵשֶׁת הָאֶחָד לְהַצִּיל אֶת אִישָׁהּ מִיַּד מַכֵּהוּ |
| | מדוע התורה מפרטת את כוונתה להציל אותו לפני פירוט מעשיה? |
| | | אור החיים |
| | | | להציל וגו' ושלחה ידה וגו'. ולא אמר הכתוב ושלחה ידה וגו' להציל את אישה, העיר בזה שאם לא היה לה מציאות להציל בעלה מיד מכהו אלא על ידי זה לפי שאין כח בה להציל אלא בדרך זה פטורה, ודוקא שהיה חברו מכהו מכת נפש, לזה הקדים מאמר להציל קודם מאמר ושלחה לומר שאם ידענו שלא שלחה אלא להציל פטורה: |
| וְשָׁלְחָה יָדָהּ וְהֶחֱזִיקָה בִּמְבֻשָׁיו: |
| | פירוש "מבשיו". מדוע אבר זה נקרא בשם זה? |
| | | אבן עזרה |
| | | | במבושיו. ביציו מגזרת בושה והוא עזות מצח לגלות דבר הנסתר שהוא ערוה גם הוא מקום מסוכן: |
| | | רבינו בחיי |
| | | | והחזיקה במבושיו. באבר הבושה, והם הביצים. ותרגם אונקלוס בבית בהתתיה, כענין את אודיתא ולא בהתתא. |
|