| וְאִם לֹא יַחְפֹּץ הָאִישׁ לָקַחַת אֶת יְבִמְתּוֹ וְעָלְתָה יְבִמְתּוֹ הַשַּׁעְרָה אֶל הַזְּקֵנִים |
| | לאיזה שער היבמה ניגשת? |
| | | רש"י |
| | | | השערה. כתרגומו לתרע בית דינא: |
| | רמז מאות ה"א שבתיבת "הזקנים" |
| | | בעלי טורים |
| | | | אל הזקנים. ה' זקנים לומר לך שמצות יבום בה': |
| וְאָמְרָה מֵאֵן יְבָמִי לְהָקִים לְאָחִיו שֵׁם בְּיִשְׂרָאֵל לֹא אָבָה יַבְּמִי: |
| | מהו הבנין הדקדוקי של "יבמי"? |
| | | אבן עזרה |
| | | | יבמי. האמת כי היו"ד סימן הפעול: |
| | פירוש "אבה" |
| | | רמב"ן |
| | | | [מובא בפירושו לפרק י"ג פסוק ט'] לא תאבה לו. לא תהא תאב לו, ולא תאהבנו, לפי שנאמר (ויקרא יט יח) ואהבת לרעך כמוך, את זה לא תאהב, לשון רש"י מספרי (ראה סז). אבל בגמרא (סנהדרין סא:) אמרו הא אבה ושמע חייב. וכן הדבר, כי אבה לשון רצון, ולא אבה ה' אלהיך לשמוע אל בלעם (להלן כג ו), לא רצה, לא אבה יבמי (להלן כה ז), ממה שאמר (שם) ואם לא יחפץ: |
|