
 | לֹא תוּכַל לֶאֱכֹל בִּשְׁעָרֶיךָ |
|  | מה הפסוק בא ללמד מעבר לנאמר עד כה? |
| |  | רש"י |
| | |  | לא תוכל. בא הכתוב ליתן לא תעשה על הדבר: |
|  | פירוש "לא תוכל" כאן |
| |  | רש"י |
| | |  | לא תוכל. רבי יהושע בן קרחה אומר יכול אתה אבל אינך רשאי. כיוצא בו (יהושע טו) ואת היבוסי יושבי ירושלים לא יכלו בני יהודה להורישם יכולים היו אלא שאינן רשאין לפי שכרת להם אברהם ברית כשלקח מהם מערת המכפלה ולא יבוסים היו אלא חתיים היו אלא על שם העיר ששמה יבוס כך מפורש בפרקי דר' אליעזר והוא שנאמר (שמואל ב ה) כי אם הסירך העורים והפסחים. צלמים שכתבו עליהם את השבועה: |
 | מַעְשַׂר דְּגָנְךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ וּבְכֹרֹת בְּקָרְךָ וְצֹאנֶךָ וְכָל נְדָרֶיךָ אֲשֶׁר תִּדֹּר וְנִדְבֹתֶיךָ וּתְרוּמַת יָדֶךָ: |
|  | פירוש. למי מופנות האזהרות השונות הללו? ביאור לסמיכות העניינים |
| |  | רש"י |
| | |  | ובכרת בקרך. אזהרה לכהנים: ותרומת ידך. אלו הבכורים: |
| |  | בעלי טורים |
| | |  | ותרומת ידך. וסמיך ליה לפני ה'. רמז לבכורים שצריכין הנחה לפני ה' כי תרומת ידך היינו בכורים: |
| |  | אבן עזרה |
| | |  | לאכול בשעריך מעשר דגנך. עם הלוים ידבר גם עם ישראל במעשר שני על דעת רבים ובכורות בקרך וצאנך עם הכהנים ידבר כי הלוים גם הכהנים הם בכלל ישראל כמו ואצו אתכם שידבר עם שני שבטים וחצי וכן אך פדה תפדה עם ישראל ידבר והטעם מי שהוא חייב לפדות וכן לאכול בשעריך לפני יי' אלהי"ך תאכלנו מי שהוא חייב לאכלו והמכחשים אמרו כי הם שנים בכורים האחד בכור פטר רחם והשני בכור עדר ואין צורך להשיב על הבליהם גם אחרים אמרו כי הבכור והמעשר יאכלם הישראל ואם היה במקום הנבחר וזה הפך הכתוב: |
| |  | רמב"ן |
| | |  | [מובא בפירושו לפסוק ו'] וטעם "תרומת ידכם", מפני שהתרומה לא נתנה בה התורה שיעור, אבל היא כאשר תרים ידו. וכן מה שאמר (פסוק יז) לא תוכל לאכול בשעריך, יזהיר על הישראלי שלא יאכל בשעריו המעשר והבכורות והנדרים והתרומה, וחזר והפריש ביניהם (בפסוק יח), כי אם לפני ה' אלהיך תאכלנו אתה ובנך ובתך, הנאכל לכם, והלוי אשר בשעריך יאכל שם בשעריך הראוי אליו. כמו שנאמר בהם (במדבר יח לא) ואכלתם אותו בכל מקום, ויקצר הכתוב בדברים המפורשים במקום אחר: |
| |  | רבינו בחיי |
| | |  | [מובא בפירושו לפרק כ"ו פסוק ב'] הבכורים אסורים לזרים לפי שהוקשו לתרומה, שנאמר (שם יב) ותרומת ידך, ודרשו רז"ל אלו בכורים, כתיב הכא הטנא מידך וכתיב התם (שם) לא תוכל לאכול בשעריך מעשר דגנך וגו' ותרומת ידך. וכיון שהוקשו לתרומה, כשם שהזר אסור לאכול תרומה שנאמר (ויקרא כב) וכל זר לא יאכל קדש, כן הוא אסור לאכול בכורים. |
|  | עניינו של הפסוק |
| |  | רש"י |
| | |  | [מובא בפירושו לפרק כ"ו פסוק י"ד] ולא בערתי ממנו בטמא. בין שאני טמא והוא טהור בין שאני טהור והוא טמא והיכן הוזהר על כך (לעיל יב) לא תוכל לאכול בשעריך (יבמות עד. מכות יט) זו אכילת טומאה כמ"ש בפסולי המוקדשים (לעיל טו) בשעריך תאכלנו הטמא והטהור וגו' אבל זה לא תוכל לאכול דרך אכילת שעריך האמור במקום אחר: |
|