
 | לֹא תַכִּירוּ פָנִים בַּמִּשְׁפָּט |
|  | פירוש. מהו הציווי כאן, ולמי הוא מופנה? |
| |  | רש"י |
| | |  | לא תכירו פנים במשפט. (ספרי) זה הממונה להושיב הדיינים שלא יאמר איש פלוני נאה או גבור אושיבנו דיין איש פלוני קרובי אושיבנו דיין בעיר והוא אינו בקי בדינין נמצא מחייב את הזכאי ומזכה את החייב מעלה אני על מי שמנהו כאילו הכיר פנים בדין: |
| |  | אבן עזרה |
| | |  | תכירו. להכריח הדין למי שיכיר: |
| |  | רבינו בחיי |
| | |  | לא תכירו פנים במשפט. אזהרה לדיין שלא יהא קשה לזה ורך לזה: |
|  | הערה לצורת הכתיבה של אות פ"א בספרי התורה |
| |  | בעלי טורים |
| | |  | לא תכירו פנים במשפט. תגין על פ"א לומר פתח פיך לאלם: כי המשפט. תגין על הפ"א כאילו גיהנם פתוח מתחתיו: |
 | כַּקָּטֹן כַּגָּדֹל תִּשְׁמָעוּן |
|  | פירוש. מהו הציווי כאן? |
| |  | רש"י |
| | |  | כקטן כגדול תשמעון. (סנהדרין ח) שיהא חביב עליך דין של פרוטה כדין של מאה מנה שאם קדם ובא לפניך לא תסלקנו לאחרון. ד"א כקטן כגדול תשמעון כתרגומו שלא תאמר זה עני הוא וחבירו עשיר ומצוה לפרנסו אזכה את העני ונמצא מתפרנס בנקיות. ד"א שלא תאמר היאך אני פוגם בכבודו של עשיר זה בשביל דינר אזכנו עכשיו וכשיצא לחוץ אומר אני לו תן לו שאתה חייב לו: |
| |  | בעלי טורים |
| | |  | כקטן כגדול תשמעון. פי' כקטן יהיה בעיניך, בעוד שעומדין לפניך יהיו בעיניך שניהם כרשעים וכשנפטרים מלפניך יהיו בעיניך שניהם כגדולים, פי' כצדיקים: |
| |  | רבינו בחיי |
| | |  | כקטן כגדול תשמעון. שיהא חביב עליך דין של פרוטה כדין של מאה מנה: |
 | לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי אִישׁ |
|  | פירוש |
| |  | רש"י |
| | |  | לא תגורו מפני איש. (ספרי) לא תיראו. דבר אחר לא תגורו לא תכניס דבריך מפני איש לשון (משלי י) אוגר בקיץ: |
| |  | רבינו בחיי |
| | |  | לא תגורו מפני איש. ואפילו הוא אלם. |
|  | מדוע יש צורך להזהיר על זה? |
| |  | רמב"ן |
| | |  | [מובא בפירושו לפרק ז' פסוק י"ב] והזכיר את המשפטים האלה. להזהיר מאד במשפטים, כי לא יהיה עם רב כלו נזהר במצות כלן שלא יחטאו בהן כלל, רק במשפטים יעמידו התורה, כמו שנאמר בהן (להלן כא כא) וכל ישראל ישמעו ויראו. ועוד כי רבים ירחמו מלסקול האיש ולשרוף אותו אחרי שנעשת העבירה, כמו שנאמר (להלן יט יג) לא תחוס עינך. ועוד שייראו מן התקיפים ומן המטעים, כמו שאמר (לעיל א יז) לא תגורו מפני איש כי המשפט לאלהים הוא, ואמר בנביא השקר (להלן יח כב) לא תגור ממנו. והזכיר כל אלה במסית (להלן יג ט), לא תאבה לו ולא תשמע אליו ולא תחוס עינך עליו ולא תחמול ולא תכסה עליו. ויזהיר, לא תשמע אליו, מפני הטעאתו, ולא תחוס עינך, מפני הרחמנות שירחמו רכי הלבב על הנידונים, ולא תכסה, שלא תשתוק בעבור תקפו ויראת בני משפחתו: |
 | כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹהִים הוּא |
|  | מה הנמקה זו מוסיפה על הציוויים שבפסוק? |
| |  | רש"י |
| | |  | כי המשפט לאלהים הוא. מה שאתה נוטל מזה שלא כדין אתה מזקיקני להחזיר לו נמצא שהטית עלי המשפט: |
| |  | רמב"ן |
| | |  | וטעם כי המשפט לאלהים הוא. כטעם כי לא לאדם תשפטו כי לה' ועמכם בדבר משפט (דהי"ב יט ו). לומר כי לאלהים לעשות משפט בין יצוריו, כי על כן בראם להיות ביניהם יושר וצדק, ולהציל גזול מיד עושקו ונתן אתכם במקומו, ואם תגורו ותעשו חמס הנה חטאתם לה' כי מעלתם בשליחותו: |
| |  | רבינו בחיי |
| | |  | כי המשפט לאלהים הוא. מה שאתם דנין לבני אדם אין המשפט לאדם, שאם אתם מחייבין לאדם שלא כדין הרי הקב"ה ישלם לו מצד אחר, ונמצא שאתם חוטאין, שאין משפט זה לאותו שחייבתם כי אם לאלהים שעתיד לשלם לו מה שהפסדתם ממנו, וכן אמר יהושפט (דברי הימים ב יט) כי לא לאדם תשפטו כי לה' ועמכם בדבר משפט: וע"ד הקבלה כי המשפט לאלהים הוא בודאי כי הוא שופט העולם, שנאמר (תהלים עה) כי אלהים שופט זה ישפיל וזה ירים, מקבל ממדת הגבורה שהוא קו הדין, וכן לשון משפט הוא הדין הנחתך, ולכך נקרא שופט העולם ברחמים בשם אלהים ממדת הגבורה של מעלה, ומפני שאלהים נצב בעדת אל נקראו אפילו בני האדם בשם משותף אלהים, שנאמר (שמות כב) עד האלהים יבא דבר שניהם, אין צריך לומר המלאכים שנקראו אלהים גם כן בשם משותף כי הם השופטים להנהיג ולדון כל אחד ואחד אומתו שהוא ממונה עליהם, כי כלם מקבלים ממדת הגבורה: ויש לך להשכיל כי מפני שהגבורה מן השמאל כענין שכתוב (יחזקאל א) ופני שור מהשמאל, על כן נקראו סנהדרי גדולה בלשון (שיר ז) שררך, וכן בית הועד שלהם ששם היו חותכים הדין נקרא לשכת הגזית שהוא לשון חתוך, וזה מבואר: |
|  | מדוע המשפט מיוחס לה' דווקא בשם אלוקים? |
| |  | רמב"ן |
| | |  | [מובא בפירושו לשמות פרק י"ח פסוק י"ג] ואמר עולה וזבחים לאלהים, בעבור שיתרו עדיין לא ידע ה', כי משה אמר "אשר עשה ה' לפרעה ולמצרים וגו' ויצילם ה'" (לעיל פסוק ח), אבל יתרו הקריב לאלהים. וככה לא ימצא בכל הקרבנות שבתורת כהנים, כאשר אפרש בע"ה (ויקרא א ט). וכן "כי יבא אלי העם לדרוש אלהים, והודעתי את חקי האלהים" (להלן פסוק טו-טז), דברי משה לחמיו. ויתכן שאמר לו כן בעבור "כי המשפט לאלהים הוא" (דברים א יז), כמו שמזכירין רבותינו תמיד אלהים זו מדת הדין (בר"ר עג ג): |
|  | הערה לצורת הכתיבה של אות פ"א בספרי התורה |
| |  | בעלי טורים |
| | |  | לא תכירו פנים במשפט. תגין על פ"א לומר פתח פיך לאלם: כי המשפט. תגין על הפ"א כאילו גיהנם פתוח מתחתיו: |
 | וְהַדָּבָר אֲשֶׁר יִקְשֶׁה מִכֶּם תַּקְרִבוּן אֵלַי וּשְׁמַעְתִּיו: |
|  | הערת חז"ל על דברי משה אלו. מדוע חז"ל העירו כך? |
| |  | רש"י |
| | |  | תקרבון אלי. (ספרי) על דבר זה נסתלק ממנו משפט בנות צלפחד וכן שמואל אמר לשאול (שמואל א ט) אנכי הרואה אמר לו הקב"ה חייך שאני מודיעך שאין אתה רואה ואימתי הודיעו כשבא למשוח את דוד (שם טז) וירא את אליאב ויאמר אך נגד ה' משיחו א"ל הקב"ה ולא אמרת אנכי הרואה (שם טז) אל תבט אל מראהו: |
| |  | רבינו בחיי |
| | |  | ומה שאמר תקריבון אלי ושמעתיו. דרשו רז"ל שזה הדבור נחשב לו למשה לעונש ועליו נתעלם ממנו דין בנות צלפחד וכמו שהזכרתי שם: ויש לתמוה מה חטא בדבור זה משה להקב"ה ומה ראה על ככה להענישו, או מה יהורא יש בלשון תקריבון אלי, ואי אפשר לו לדבר אלא כך: אבל נראה לומר כי מפני שהזכיר משה כבר כי המשפט לאלהים הוא, וחזר ואמר תקריבון אלי כאלו לא דקדק משה בלשונו וכמעט שהשוה עצמו לקונו, ומפני זה חשבוהו רז"ל לעונש: |
|  | מדוע משה מוסיף אפשרות כזו כאן, בשלב מינוי הדיינים? |
| |  | כלי יקר |
| | |  | [מובא בפירושו לשמות פרק י"ח פסוק ט"ו] ויאמר משה לחותנו כי יבא אלי העם לדרוש אלהים. כי הרוצה לידע מאיזו טעם דנתוני אף אם יהיו ק' דיינים יושבים אצלי בדין לעולם לא יבא כ"א אלי לדרוש אלהים ר"ל משפטי ה' ואין לי מקום להפטר מצעקתם, וא"ת א"כ היה לך לחשוך מן הדין לגמרי ולמנות אחרים ותכל תלונתם מעליך. ע"ז אמר כי יהיה להם דבר בא אלי באו אלי לא נאמר אלא שקאי על אותו דבר כי הדבר בא אלי בנבואה והכל ביד ה' עלי השכיל וכל דבר נעלם שאין עדים בדבר בא אלי עד שיש בי כח לשפוט בין איש ובין רעהו ר"ל בדברים שביניהם שאין עדים בדבר ע"כ אין נכון לי להשמט מן הדינין, ואולי שע"ז אמר והדבר אשר יקשה מכם תקריבון אלי ושמעתיו (דברים א יז) דהיינו במקום שאין עדים בדבר תקריבון אלי ושמעתיו מפי הגבורה, ואמר לו יתרו אעפ"כ לא טוב הדבר אשר אתה עושה ולא אמר כאן לעם כמ"ש למעלה לפי שאמר לו שלא טוב אתה עושה גם לך גם לעם כי נבל תבול גם אתה גם העם כי כבד ממך הדבר וצריך אתה להקל תלונתם מעליך. ד"א כי יהיה להם דבר בא אלי. אחד מהם כי התובע בא אלי לבדו כדי לסדר טענותיו בפני ואני איני שומע לדבריו אלא ושפטתי בין איש ובין רעהו כשיהיו שניהם לפני דווקא. |
|  | רמז מסמיכות העניינים |
| |  | בעלי טורים |
| | |  | כי המשפט לאלהים הוא. וסמיך ליה והדבר אשר יקשה מכם. לומר כל שמקשה ערפו כנגד הדיין כאילו מקשה כנגד השכינה: |
|  | רמז מסמיכות הפסוקים |
| |  | בעלי טורים |
| | |  | ושמעתיו. ואצוה אתכם. אזהרה לצבור שתהא אימת הדיין עליהם: |
|