
 | וַתִּקְרֶאןָ לָעָם לְזִבְחֵי אֱלֹהֵיהֶן |
|  | מדוע הוזכר "העם" כאן? באיזו דרך פיתו בנות מאוב את ישראל להתקרב אליהן? |
| |  | אור החיים |
| | |  | ותקראן לעם. הוצרך להזכיר העם ולא הספיק לומר ותקראן להם, נתכוון לומר שקראו לאותם שלא יצאו לשוט מאהליהם הלכו הם אצלם וקראו להם. או ירצה כי מלבד מה שהיו הולכים אחד אחד הוסיפו לקרוא להם שילכו בכנופיא לזבחי אלהיהן וכו': |
|  | מדוע האם זבח כאן? מה זביחה קשורה לעבודת הפעור? |
| |  | אור החיים |
| | |  | לזבחי אלהיהן. והגם שאמר (שם) שפעור אין בעבודתו זביחה אלא בהתרזת הלכלוך למול פניו ומן הסתם לא זבחו לו, אולי שהיו עושים שמחה בבשר לכבודו, או אולי שהיו עושים כן כדי להרבות במאכלים להתריז כנגדו בריבוי יציאת הטינוף: |
 | וַיֹּאכַל הָעָם וַיִּשְׁתַּחֲווּ לֵאלֹהֵיהֶן: |
|  | מה הקשר בין אכילת העם עם בנות מואב, לבין עבודה זרה? |
| |  | ספורנו |
| | |  | [מובא בפירושו לפסוק א'] ויחל העם לזנות. תחלת ענינם לא היה לעבוד עבודה זרה כלל, אבל היה לזנות בלבד. אמנם קרה להם כמו שהעידה התורה כשאסרה להתחתן באמות, כאמרו "וקרא לך ואכלת מזבחו, ולקחת מבנותיו.. וזנו בנותיו.. והזנו את בניך אחרי אלהיהן" (שמות לד, טו טז). ויאכל העם וישתחוו לאלהיהן. שכך דרכו של יצר הרע לצאת מרעה אל רעה, כמו שהעידו רבותינו ז"ל. |
|  | פירוש. באיזו דרך פיתו בנות מאוב לעבודה זרה? |
| |  | רש"י |
| | |  | וישתחוו לאלהיהן. כשתקף יצרו עליו ואומר לה השמעי לי והיא מוציאה לו דמות פעור מחיקה ואומרת לו השתחוה לזה: |
| |  | אבן עזרה |
| | |  | וישתחוו. ישראל ובנות מואב: |
| |  | אור החיים |
| | |  | וישתחוו וגו' ויצמד. פירוש זו סיבת השתחווייתו שנצמד וגו'. על דרך אומרם ז"ל (שם) שבעל פעור מאניס עובדיו: |
| |  | רבינו בחיי |
| | |  | ויאכל העם וישתחוו לאלהיהן. ישראל ובנות מואב: |
|