
 | עֲמָלֵק יוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב |
|  | מדוע המרגלים ראו צורך להזכיר כאן את עמלק דווקא? פירוש לכל הפסוק |
| |  | רש"י |
| | |  | עמלק יושב וגו'. לפי שנכוו בעמלק כבר הזכירוהו מרגלים כדי לייראם: |
| |  | רמב"ן |
| | |  | ואמרו עוד עמלק יושב בארץ הנגב. לרמוז שאין שם רוח לבא בארץ משם, כי כולם גבורים, כי עמלק בדרום והכנעני במערב ובמזרח והאמורי בהר. הגידו שליחותם, ויניאו לב העם ברמז, מפני מוראם ממשה ואהרן: |
| |  | ספורנו |
| | |  | [מובא בפירושו לפסוק כ"ח] אפס כי עז העם. אבל אי אפשר לנו לכבשה, מפני שהעם עז והערים בצורות, ושוכני הארץ הם שונאינו והם בני עמלק שילחמו גם הם בנו כדי שלא נקרב אל גבולם. |
 | וְהַחִתִּי וְהַיְבוּסִי וְהָאֱמֹרִי יוֹשֵׁב בָּהָר וְהַכְּנַעֲנִי יֹשֵׁב עַל הַיָּם וְעַל יַד הַיַּרְדֵּן: |
|  | פירוש "על יד". מדוע המרגלים ראו צורך להזכיר זאת כאן? |
| |  | רש"י |
| | |  | על יד הירדן. יד כמשמעו אצל הירדן ולא תוכלו לעבור: |
|  | סיכום לדברי המרגלים. במה הם ענו על השאלות שמשה שאל אותם? |
| |  | רמב"ן |
| | |  | והנה השיבו על כל מה שצוה להם משה, זולתי מה שאמר "המעט הוא אם רב" שלא ענו אותו דבר בזה, וכן לא הזכירו טובה, כי היה בדעתם לומר לעם אחר כך "ארץ אוכלת יושביה היא" בדרך דבה, והנה עמה מועטים וחזקים מאד: והנה העם הבינו כוונתם, ואז החלו כל העדה אשר שם להתאונן: וזה טעם ויהס כלב. כי שתק אותם ואמר עלה נעלה וגו' כי יכול נוכל לה, לומר אמת הוא שהעם חזק אבל אנחנו נחזק מהם ומעריהם הבצורות, על כן אמר "לה". אז ענו המרגלים ופירשו דבריהם, ואמרו לא נוכל לעלות אל העם כי חזק הוא ממנו, לאמר אפילו העם אם יצאו אלינו בשדה לא נוכל לעלות אליהם להלחם בה, אף כי נכבוש מהם ערים בצורות גדולות מאד, כי טעם "לעלות אל העם", כטעם ברו לכם איש וירד אלי (ש"א יז ח), לשון נלחמים במערכה: |
|