| אִם עוֹד רַבּוֹת בַּשָּׁנִים לְפִיהֶן יָשִׁיב גְּאֻלָּתוֹ מִכֶּסֶף מִקְנָתוֹ: |
| | פירוש. מה החידוש כאן? |
| | | רש"י |
| | | | אם עוד רבות בשנים. עד היובל: לפיהן. הכל כמו שפרשתי: |
| | | אבן עזרה |
| | | | לפיהן ישיב גאלתו. על כסף מקנתו כן יחשב לו: |
| | | ספורנו |
| | | | אם עוד רבות בשנים. אין ספק שאחר ששהא העבד בבית אדוניו זמן רב תהיה פעולתו יותר מעולה ממה שהיתה בתחלת הכנסו לעבד. לכך אמר שאף על פי שיש זמן הרבה עד סוף זמן ממכרו, ואין ספק שלא היתה פעולתו על אותו השלמות שהיתה עתידה להיות אם היה שוהא כל הזמן, מכל מקום יגרע מדמי מכר כפי "כסף מקנתו", כאמרם ז"ל: נתרבה כספו, מכסף מקנתו (קדושין כ, ב). |
| | הערה דקדוקית |
| | | אבן עזרה |
| | | | וי"ו ואם עוד רבות בשנים. ואם מעט נשאר בשנים. כפ"א רפה בלשון ישמעאל והטעם בין היות השנים הנשארות רבות או מועטות: |
| | דרשות ורמזים לכל הפרשה |
| | | דעת זקנים מבעלי התוספות |
| | | | אחרי נמכר גאולה תהי' לו. שנא' כי יום נקם בלבי ושנת גאולי באה: אחד מאחיו יגאלנו. נ"ל דהיינו הקב"ה שהוא אחד ואחיו שנא' למען אחי ורעי: |
| | | רבינו בחיי |
| | | | [מובא בפירושו לפסוק מ"ז] (...) ואמר אם עוד רבות בשנים ואם מעט נשאר בשנים, כלומר שהפדיון יהיה לפי השנים, כי לפי גודל התשובה תתקרב הגאולה או תתרחק. (...) |
|