| וְהָיוּ עַל אַהֲרֹן וְעַל בָּנָיו |
| | פירוש |
| | | רש"י |
| | | | והיו על אהרן. כל הבגדים האלה על אהרן הראויין לו: ועל בניו. האמורין בהם: |
| | | רבינו בחיי |
| | | | והיו על אהרן ועל בניו. שעור הכתוב יהיו על אהרן שמונה בגדי הכהונה שהזכיר מתחלת הפרשה ועד כאן שהם חושן ואפוד ומעיל וכתונת תשבץ מצנפת ואבנט וציץ ומכנסי בד, ועל בניו ד' בגדי כהונה וזהו שכתוב ולא ישאו עון ומתו שהרי כהן גדול ששמש בפחות משמונה או כהן הדיוט ששמש בפחות מארבעה הרי נקרא מחוסר בגדים ואם עבד עבודתו פסולה והוא חייב מיתה בידי שמים כזר ששמש שנאמר וחגרת אותם אבנט אהרן ובניו וגו' והיתה להם כהונה לחקת עולם בזמן שבגדיהם עליהם כהונתם עליהם אין בגדיהם עליהם אין כהונתם עליהם והרי הם כזרים וכתיב והזר הקרב יומת: |
| | האם כהן הדיוט לובש רק כותנת לבשרו? |
| | | רבינו בחיי |
| | | | חקת עולם לו ולזרעו אחריו. שיהיה כהן גדול לובש שמונה בגדים בשעת עבודה וכהן הדיוט ארבעה בשעת עבודה והם מכנסי בד וכתנת ומצנפת ואבנט. ופלא גדול היה בכהנים המקריבים קרבנות בכל יום שלא היה גופם לבוש אלא הכתנת לבדה שהיא חלוק והם סובלים הקור בימות הגשמים ולא היו מתים, וע"כ אמרו רז"ל שמעמידין על הכהנים ממונה אחד לבקר אותם ולרפא תחלואיהם לפי שהיו רובם חולים מחולי בני מעים מפני שהיה עבודתם בכל ימות השנה בחלוק לבד בשעת עבודה, ועוד שהיו עומדים תמיד על הרצפה והם יחפי רגל: |
| בְּבֹאָם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד אוֹ בְגִשְׁתָּם אֶל הַמִּזְבֵּחַ לְשָׁרֵת בַּקֹּדֶשׁ |
| | באיזו חלקים של אוהל מועד מדובר, ולאיזו צורך הם באים? |
| | | רש"י |
| | | | בבואם אל אהל מועד. להיכל וכן למשכן: |
| | | אבן עזרה |
| | | | בבואם. להקטיר או להעלות הנרות: |
| וְלֹא יִשְׂאוּ עָוֹן וָמֵתוּ |
| | פירוש. דיון בפירושו של רש"י |
| | | רש"י |
| | | | ומתו. הא למדת שהמשמש מחוסר בגדים במיתה: |
| | | דעת זקנים מבעלי התוספות |
| | | | ולא ישאו עון. פירש"י מכאן למדנו שהמשמש מחוסר בגדים במיתה. ותימה להר' יצחק בר' אברהם ז"ל שהרי בפ' אלו הן הנחנקין מפיק ליה מקרא בפ' דבסמוך והיתה להם כהונה לחקת עולם. ודרשינן בזמן שבגדיהם עליהם כהונתם עליהם אין בגדיהם עליהם אין כהונתם עליהם והוו להו זרים וזר ששמש חייב מיתה שנא' וזר הקרב יומת. וי"ל דהאי קרא איצטריך משום מכנסים שאינו מפורש בפסוק דלקמן: |
| חֻקַּת עוֹלָם לוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו: |
| | פירוש |
| | | רש"י |
| | | | חקת עולם לו. כל מקום שנאמר חקת עולם הוא גזירה מיד ולדורות לעכב בו: |
|