| וַיַּרְא חָם אֲבִי כְנַעַן |
| | מדרש חז"ל לראייתם של רשעים |
| | | רבינו בחיי |
| | | | [מובא בפירושו לבמדבר פרק כ"ב פסוק ב'] ובמדרש וירא בלק, כל ראייתם של רשעים לפורענות, וירא בלק הביא בלעם הרשע שבא לעקור אומה שלמה. (בראשית ט) וירא חם אבי כנען, (שם ו) ויראו בני האלהים את בנות האדם, (שם יב) ויראו אותה שרי פרעה, (שם לד) וירא אותה שכם בן חמור: |
| | מדוע הזכיר הכתוב כאן את כנען? |
| | | רש"י |
| | | | וירא חם אבי כנען. (ב"ר) יש מרבותינו אומרים כנען ראה והגיד לאביו לכך הוזכר על הדבר ונתקלל: |
| | | רבינו בחיי |
| | | | [מובא בפירושו לפסוק כ"ד] וידע את אשר עשה לו בנו הקטן. חם היה הקטן שבבניו והיאך הוא אומר ארור כנען, היה לו לקלל את חם שהיה בעל המעשה, ומה שלא קללו מפני שני טעמים. האחד שלא היה אפשר לקלל את חם לפי שהקב"ה ברכו כבר, שנאמר ויברך אלהים את נח ואת בניו, והשני שאילו קלל את חם לא היה מזיק כי אם לגופו אבל לא היה מזיק לזרעו, וע"כ רצה לקלל כנען שהיה בנו בכורו של חם שאם יוליד אחר כן אלף בנים כל זרעו יהיה בכלל הקללה. ומ"ש הכתוב ובני חם כוש ומצרים ופוט וכנען שנראה כי כנען היה הקטן שבכולן, זה היה אחר הקללה שנתן לכל אחיו מעלה עליו, לפיכך הזכירו באחרונה. והראיה שהיה כנען בכורו של חם, הוא אמרו וירא חם אבי כנען, וכבר אמר למעלה וחם הוא אבי כנען, אבל ודאי בעת המעשה הזה לא היה לו לחם זרע אחר כי אם כנען לבדו, והנה הוא בכורו: |
| | | דעת זקנים מבעלי התוספות |
| | | | [מובא בפירושו לפסוק כ"ה] ויאמר. אמרו חז"ל עד שהיה נח בתיבה נתן בלבו ואמר מי יתן יהיו לבני עבדים שיהיו הם יושבים ועבדים משמשין לפניהם. ואמר כשאצא מכאן מה שאני מוליד עושה אותם עבדים לפני הלך כנען וסרסו אמר נח אתה מנעתני מלהוליד בן רביעי לעשותו עבד לאחיך הרי בנך הרביעי יהיה עבד לאחיו. וא"ת למה קלל כנען יותר מכל שאר בני חם בשלמא למאן דאמר סרסו ניחא כדפי' אלא למ"ד חם רבעו מה תאמר. והחכם ר' אהרן מצא במדרש שחם ראה וספר לאחיו כמלעיג ולא עשה דרך כבוד. אך בשוק גלה הדבר ושמע כנען הנבזה ורבעו הה"ד את אשר עשה לו בנו הקטן של חם דבני בנים הרי הם כבנים שהרי חם עצמו לא היה הקטן שהרי הכתוב מונה אותו אמצעי אלא ר"ל קטנו של חם והוא כנען ולכך כתיב וירא חם אבי כנען אבי של עבירה. ולמאן דאמר סרסו קורא חם בנו הקטן כלומר הבזוי כמו הנה קטן נתתיך בגוים. |
| אֵת עֶרְוַת אָבִיו |
| | דרשת חז"ל על ראיה זו. מהי המהות של חטאו של חם? |
| | | רש"י |
| | | | וירא את ערות אביו. יש אומרים סרסו (סנהדרין ע) וי"א רבעו (ב"ר): |
| | | ספורנו |
| | | | וירא חם אבי כנען את ערות אביו. ראה בזיון שעשה לו כנען בנו, והוא הסרוס כדברי קצתם זכרונם לברכה (סנהדרין ע, א), וכתב ברוסי הכלדיי שסרסו על ידי כשוף, והוא ברשעו ראה ולא מחה. כי אמנם הקלון יקרא "ערוה" כאמרו "וערות מלכא לא אריך לנא למחזא" (עזרא ד, יד), וכן "ערות דבר" (דברים כא, ד) יאמר על דבר מגנה. ויגד לשני אחיו בחוץ. ששמח על פעלת בנו. |
| | | רש"י |
| | | | [מובא בפירושו לפסוק כ"ה] ומה ראה חם שסרסו אמר להם לאחיו אדם הראשון שני בנים היו לו והרג זה את זה בשביל ירושת העולם ואבינו יש לו ג' בנים ועודנו מבקש בן רביעי: |
| וַיַּגֵּד לִשְׁנֵי אֶחָיו בַּחוּץ: |
| | מה מלמדנו תיבת "בחוץ"? |
| | | רמב"ן |
| | | | [מובא בפירושו לפסוק י"ח] והנה החטא שראה חם ערות אביו ולא נהג בו כבוד, שהיה ראוי לו לכסות ערותו ולכסות קלונו, שלא יגידנו גם לאחיו, והוא הגיד הדבר לשני אחיו בפני רבים להלעיג עליו, וזה טעם "בחוץ", וכן תרגם אונקלוס "בשוקא". |
|