| כִּי אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמַע בְּקֹלוֹ וְעָשִׂיתָ כֹּל אֲשֶׁר אֲדַבֵּר |
| | איך תוסבר הסתירה בין החובה לשמוע בקולו, לבין הדיבור שהוא מאת ה' ולא מהמלאך? |
| | | אבן עזרה |
| | | | ואל תשתומם בעבור שהוא כתוב כי אם שמוע תשמע בקולו. ואחר כן ועשית כל אשר אדבר והנה אתן לך משל כל חכמי המדות הביאו ראיות גמורות כי עצם הלבנה גוף מקבל אור השמש. כי הוא בעצמו אין נוגה לו. ובעבור זה תקדר השמש בהתחבר הלבנה עמה ביום. ושניהם בגלגלים הדומים לגלגל המזלות. ואין הקדרות רק שתכנס הלבנה תחת השמש ושתיהן עגולות. והנה פני הלבנה שהם לצד השמש כלם אור. ופניה שהם למעלה ממנו חשך ולא אור. והנה תסתיר אור השמש. גם במחצית חדש הלבנה בהכנס צל הארץ בין השמש ובין הלבנה לא ישאר ללבנה אור והנה ידענו כי אור הלבנה בלילה תאיר האויר והנה אם אמר ראובן זה אור הלבנה יאמר אמת. ואם אמר שמעון זה אור החמה יאמר אמת: |
| וְאָיַבְתִּי אֶת אֹיְבֶיךָ וְצַרְתִּי אֶת צֹרְרֶיךָ: |
| | פירוש |
| | | ספורנו |
| | | | כי אם שמוע תשמע בקלו.. ואיבתי את איביך. ולא אחוס עליהם כדרכי טובי, על הפך "ואני לא אחוס על נינוה" (יונה ד, יא). |
| | | רמב"ן |
| | | | [מובא בפירושו לפסוק כ'] ואמר ואיבתי את אויביך, שגם במדת הרחמים אהיה להם אויב, וצרתי את צורריך על ידו במדת הדין. |
| | מהו הבנין הדקדוקי של "איבתי"? |
| | | אבן עזרה |
| | | | בעבור שמצאו חכמי ספרד איבה בהעלם היו"ד. וכתוב ואיבתי את אויביך גם ציד חיה אמר צידים. ודין עני לא דנו וכתוב והיה ה' לדיין. על כן אמרו אין פועל פחות משלש אותיות. על כן איבה מעלומי העין: |
| | פירוש "וצרתי" |
| | | רש"י |
| | | | וצרתי. כתרגומו ואעיק: |
| | ביאור לפיסקה |
| | | אור החיים |
| | | | ואיבתי וגו'. אולי שירמוז כי באמצעות עסק התורה והמצוה הנה האדון יעקר שורש הקליפה וענפיה שהם המסיתים והמדיחים והמבקשים להשפיל דגל התורה, ועיין מה שפירשתי בפרשת בראשית במעשה קין בהתווכחות האדון עמו: |
|