| הִשָּׁמֶר מִפָּנָיו וּשְׁמַע בְּקֹלוֹ אַל תַּמֵּר בּוֹ |
| | מדוע יש להישמר ממלאך? |
| | | אבן עזרה |
| | | | השמר. כל מלאך עושה דבר השם לא יוסיף ולא יגרע. וככה שטן איוב מלאך היה. וככה היוצא לקראת בלעם לשטן לו. והנה השומע בקול המלאך הוא שומע בקול השם הנכבד: |
| | במה מתבטאות שמירה זו ושמיעה זו? |
| | | ספורנו |
| | | | השמר מפניו. שלא לחלל כבודו, כענין "של נעליך מעל רגליך" האמור ביהושע (ה, טו). ושמע בקלו. לצאת בעקבותיו, הפך מה שאמרו "אנה אנחנו עלים" (דברים א, כח). |
| | פירוש "תמר" |
| | | רש"י |
| | | | אל תמר בו. לשון המראה כמו (יהושע א) אשר ימרה את פיך: |
| | | רשב"ם |
| | | | אל תמר בו. מגזירת אם המר ימירנו. ואם הוא דגש. הרי הוא מן וריחו לא נמר. כמו אל תפל דבר מגזירת נפל. אבל אינו מגזירת סרבנות מן מדה מריתם שא"כ היה לו לומר אל תמרה כמו כל איש אשר ימרה את פיך: |
| | | אבן עזרה |
| | | | ומלת אל תמר בו קשה. והנה נראה הטעם כמו וימרו בי. רק היה ראוי להיותו תמרה. על כן הוצרכו חכמי ספרד לאמר בו כי הוא מפעלי הכפל ועל דרך ויסב אלהים את העם כי כל הגזרה היא מפעלי הכפל. כי ורחבה ונסבה מבנין נפעל. כמו ונבלה שם מגזרת בלל. ונבקה רוח מצרים מגזרת בוקק. ואל תתמה בעבור שהם שנים שרשים והטעם אחד כי הנה שורר בביתו כי שרית עם אלהים. וכמוהו אל תמר בו וממר ליולדתו. על משקל מכס. שהוא מגזרת תכוסו על השה. מפעלי הכפל: |
| | | אור החיים |
| | | | אל תמר בו. כאן רמז לפעולת האדם אשר תסובב תמורת טוב ברע ועבד מולך ושפחה יורשת גבירתה, ועל ידי זה יתנקם נקם מהעושה תמורה ולא ישא לפשעכם, גם מלאך זה ידוע הוא כי הוא בחינת המשפט ולא ישא עון כאומרו לא ישא וגו', |
| | מדוע יש להישמר ממנו? מדוע הוא לא ישא לפשעכם |
| | | רמב"ן |
| | | | ראה בפירושו לפסוק הקודם |
| | | רבינו בחיי |
| | | | ראה בפירושו לפסוק הקודם |
| | מדוע הוזהרו ישראל פעמיים בפיסקה זו? |
| | | אור החיים |
| | | | השמר מפניו וגו'. כאן צוה על מצות עשה ומצות לא תעשה, כנגד מצות לא תעשה אמר השמר וגו' כי כל השמר וגו' לא תעשה, וכנגד מצות עשה אמר ושמע בקולו: |
| כִּי לֹא יִשָּׂא לְפִשְׁעֲכֶם כִּי שְׁמִי בְּקִרְבּוֹ: |
| | פירוש "ישא" |
| | | אבן עזרה |
| | | | כי לא ישא לפשעכם. עם למ"ד כמו שא נא לפשע עבדי. |
| | מדוע יש להישמר ממנו? מדוע הוא לא ישא לפשעכם? |
| | | רש"י |
| | | | כי לא ישא לפשעכם. אינו מלומד בכך שהוא מן הכת שאין חוטאין ועוד שהוא שליח ואינו עושה אלא שליחותו: |
| | | דעת זקנים מבעלי התוספות |
| | | | כי לא ישא לפשעכם. כל מקום שהוא משתלח עושה שליחותי אבל אינו יכול לישא פני כדכתיב ישא ה' פניו וגו' ולא מלאך כי שמי בקרבו לכך אני מזהירך שלא תמרה בו כאלו אתה ממרה בי לפי ששמי בקרבו והוא לא יוכל לישא לפשעכם כי ההמראה תלויה בי משל לממרה פי הגזבר שאין בידו לפטור כי ההמרות תלוי במלך. |
| | | ספורנו |
| | | | אל תמר בו כי לא ישא לפשעכם. אם איש אחד יחטא ילקו הרבים, כמו שהיה הענין בעכן, כאמרו "הלוא עכן בן זרח מעל בחרם ועל כל עדת ישראל היה קצף, והוא איש אחד לא גוע בעונו" (יהושע כב, כ). כי שמי בקרבו. ואין לאל ידו למחל על כבודי. |
| | | רמב"ן |
| | | | ראה בפירושו לפסוק הקודם |
| | | רבינו בחיי |
| | | | ראה בפירושו לפסוק הקודם |
| | מהי המשמעות ששמו של ה' בקרבו? |
| | | רש"י |
| | | | ורבותינו אמרו זה מטטרו"ן ששמו כשם רבו. מטטרו"ן בגימטריא שדי: |
| | | דעת זקנים מבעלי התוספות |
| | | | ופירש"י כי שמי בקרבו זה מטטרון ששמו כשם רבו כי מטטרון עולה בגימ' שד"י. וזכר לדבר כי שמי בקרבו תשי' היו"ד משמי וישאר ש"ד ובי"ת קו"ף של בקרבו באתב"ש שדי עם יו"ד של שמי וישאר לך מתיבת בקרבו שם שדי רבו ואומר ה"ר משה שלכך אני אומר עליו ששמו כשם רבו לפי שנקרא שמו באלפא ביתא דר' עקי' ושם מונה ע"ב שמות שיש לו: |
| | | אור החיים |
| | | | ואומרו כי שמי בקרבו השכילו בדבר הזה כי באמצעות חטא האדם יסובב פרידת אלוף מקרבו. ואשכילך כי מטט"רון הקדוש אמרו ז"ל (סנהדרין ל"ח:) שמו כשם רבו והוא שדי כי עולה מספר עצמו של השם ובחטא האדם יסתלק שם שדי ממנו, והוא סוד אומרו (ישעי' י"ט) ונהר יחרב וגו' והשכיל לב משכיל בדברים באומרו כי אם שמוע תשמע בקולו כמדבר על זולת וגמר אומרו ועשית את אשר אדבר ולא אמר אשר ידבר לומר כי שמי בקרבו והבן: |
| | | רמב"ן |
| | | | [מובא בפירושו לפרק ג' פסוק ב'] וירא מלאך ה' אליו בלבת אש. אמר הכתוב מתחלה וירא מלאך ה', ואחר כן (בפסוק ד) אמר וירא ה' כי סר לראות ויקרא אליו אלהים, ולכן אמר ר' אברהם (בפירוש הקצר) כי "אלהים" בכאן הוא המלאך הנזכר, כמו כי ראיתי אלהים פנים אל פנים (בראשית לב לא). וטעם אנכי אלהי אביך (פסוק ו), כי ידבר השליח בלשון שולחו. ואיננו נכון, כי משה גדול הנבואה לא יסתיר את פניו מן המלאך. ורבותינו אמרו בבראשית רבה (צז ד, ועי' שמו"ר ב ח) מלאך זה מיכאל, רבי יוסי הארוך בכל מקום שהיו רואים אותו היו אומרים שם רבינו הקדוש, כך כל מקום שמיכאל נראה שם הוא כבוד השכינה. נתכוונו לומר שמתחלה נראה אליו מיכאל ושם כבוד השכינה, והוא לא ראה הכבוד כי לא הכין דעתו לנבואה, וכאשר כיון לבו וסר לראות נתגלה אליו מראה השכינה ויקרא אליו אלהים מתוך הסנה: ועל דרך האמת, המלאך הזה הוא המלאך הגואל, שנאמר כי שמי בקרבו (להלן כג כא), הוא שאמר ליעקב אנכי האל בית אל (בראשית לא יג), ובו נאמר ויקרא אליו אלהים, אבל יקרא במדה ההיא מלאך בהנהגת העולם, וכן כתיב ויוציאנו ה' ממצרים (דברים כו ח). וכתיב וישלח מלאך ויוציאנו ממצרים (במדבר כ טז), ונאמר ומלאך פניו הושיעם (ישעיה סג ט), כלומר מלאך שהוא פניו, כדכתיב פני ילכו והניחותי לך (להלן לג יד). והוא שנאמר בו ופתאום יבא אל היכלו האדון אשר אתם מבקשים ומלאך הברית אשר אתם חפצים הנה בא (מלאכי ג א). ועוד תבין זה בפסוקים הבאים (להלן ט יב יג טו) בעזרת השם: |
| | הסבר לתיבת "בקרבו" כאן ובכל התורה |
| | | אבן עזרה |
| | | | וטעם בקרבו. משל לעגול שהנקודה היא קרובה אל כל מרחק. על כן היה כבוד השם בקרב המחנה. ונוסע בתוך המחנות. וכן כתוב כי אתה יי' בקרב העם הזה וכתוב ויוצר רוח אדם בקרבו. |
| | | רבינו בחיי |
| | | | [מובא בפירושו לדברים פרק ל"א פסוק י"ז] ויש לך להשכיל מלת בקרבי בפירושה ובמספרה. ונראה לי כי בכל מקום שנמצא בתורה לשון בקרבך או בקרבו או בקרב יש שם על כל פנים התעוררות על מדת הדין, ואב לכולן (שמות כג) כי שמי בקרבו, וכן כתוב (בראשית מח) וידגו לרוב בקרב הארץ, ותחלת הפסוק (שם יב) המלאך הגואל אותי מכל רע, וכן במכות מצרים (שמות י) למען שתי אותותי אלה בקרבו, וכתוב בהן (שם ח) כי אני ה' בקרב הארץ, וכן (דברים טו) כי לא יחדל אביון מקרב הארץ, כי העוני מחלק מדת הדין, וכן (שם יג) ובערת הרע מקרבך, וזהו אי אפשר אלא ע"י הדין, וכן (שם ו) כי אל קנא ה' אלהיך בקרבך, וכן (שם ז) כי ה' אלהיך בקרבך, וכן (שם כג) כי ה' אלהיך מתהלך בקרב מחנך, וכן תמצאם כלם אם תשכיל בהם: |
| | מה הקשר בין שני חלקי הפיסקה? |
| | | רש"י |
| | | | כי שמי בקרבו. מחובר לראש המקרא השמר מפניו כי שמי משותף בו |
| | | רשב"ם |
| | | | כי שמי בקרבו. בשמי הוא מצוה לכם. אבא לשאת לפשעכם אין בידו רשות: |
| | | אבן עזרה |
| | | | ודע כי שמי בקרבו דבק עם השמר מפניו ושמע בקולו. כמו ואף לאמתך תעשה כן. וכבר פירשתי כי השם הנכבד הוא שם העצם כי הוא לבדו. גם ימצא תאר השם כי הוא הכל ומאתו הכל. |
|