
 | וְהַעֲבַרְתָּ כָל פֶּטֶר רֶחֶם לַיקֹוָק |
|  | פירוש הפועל "העברה" |
| |  | רש"י |
| | |  | והעברת. אין והעברת אלא לשון הפרשה וכן הוא אומר והעברתם את נחלתו לבתו: |
| |  | רמב"ן |
| | |  | והעברת כל פטר רחם לה'. לשון הפרשה, שתעבירנו מן העדר להיות לה', וחזר ופירש מה היא העברה זו, שכל פטר שגר בהמה הזכרים ופטר חמור ובכור אדם בבניו יהיו לה'. ורש"י כתב והעברת כל פטר רחם לה', בבכור אדם הכתוב מדבר: |
| |  | רשב"ם |
| | |  | והעברת. הסירהו מבהמותיך יתנהו לכהן ויקריבו: |
| |  | אבן עזרה |
| | |  | והעברת. תעביר לשם שלא יתערב עם אחר. |
| |  | רבינו בחיי |
| | |  | והעברת כל פטר רחם לה'. הזכיר בזה לשון העברה כלומר עברה תורת חולין מעליו לפי שנקבע בקדושה ממעי אמו: |
|  | מה ההבדל בין שני חלקי הפסוק? |
| |  | רש"י |
| | |  | (...) לשון אחר יש לפרש והעברת כל פטר רחם בבכור אדם הכתוב מדבר: |
|  | מתי ה' ציווה על מצווה זו? |
| |  | אבן עזרה |
| | |  | והנה אלה שתי מצות צוו ביום ט"ו: |
 | וְכָל פֶּטֶר שֶׁגֶר בְּהֵמָה אֲשֶׁר יִהְיֶה לְךָ הַזְּכָרִים לַיקֹוָק: |
|  | מהו "שגר"? מה הדין בנפל? מה ההבדל בין שני חלקי הפסוק? האם בהמה טמאה גם חייבת בפדיון? |
| |  | רש"י |
| | |  | שגר בהמה. נפל ששגרתו אמו ושלחתו בלא עתו ולמדך הכתוב שהוא קדוש בבכורה לפטור את הבא אחריו ואף שאינו נפל קרוי שגר כמו שגר אלפיך. אבל זה לא בא אלא ללמד על הנפל שהרי כבר כתב כל פטר רחם. ואם תאמר אף בכור בהמה טמאה במשמע בא ופירש במקום אחר בבקרך ובצאנך. לשון אחר יש לפרש והעברת כל פטר רחם בבכור אדם הכתוב מדבר: |
| |  | רשב"ם |
| | |  | שגר. ל' שילוח מן הבטן: |
|  | הערה דקדוקית בתיבת "שגר" |
| |  | אבן עזרה |
| | |  | שגר. על משקל ארץ. שלא ישתנה בסמיכה רק נמצאו מלות זרות ואלה הם שגר אלפיך ובחדר משכבך. הבל הבלים. מספח חמתך. וסגור דלתך. ולא מצאתי יותר: |
|