
 | וְגַם עֵרֶב רַב עָלָה אִתָּם |
|  | פירוש "ערב רב" |
| |  | רש"י |
| | |  | ערב רב. תערובות אומות של גרים: |
| |  | רשב"ם |
| | |  | ערב רב. לשון תערובות כדכתיב ויתערבו בגוים: |
| |  | אבן עזרה |
| | |  | וגם ערב רב. מאנשי מצרים שהתערב עמהם. והם האספסוף שנאספו עליהם: |
|  | איך מתייחסת התורה להצטרפות "ערב רב" זה? |
| |  | רש"י |
| | |  | [מובא בפירושו לפרק ל"ב פסוק ז'] שחת עמך. שחת העם לא נאמר אלא עמך ערב רב שקבלת מעצמך וגיירתם ולא נמלכת בי ואמרת טוב שידבקו גרים בשכינה הם שחתו והשחיתו: |
| |  | דעת זקנים מבעלי התוספות |
| | |  | [מובא בפירושו לפרק ל"ב פסוק ז'] כי שחת עמך. עמך הם בעל כרחך ובעל כרחם אשר הוצאת מארץ מצרים והם שחתו שהחליפו מנהיג ודבר אשר נתתי להם וגם עברו על אשר אמרתי לא תעשה לך פסל ואפילו לשם שמים: |
| |  | אור החיים |
| | |  | [מובא בפירושו לדברים פרק כ' פסוק י'] (...) ואומרו כן תעשה לכל הערים וגו'. פירוש כל מצות האמורות בענין אינם אלא לערים שהם הגופות שנתרחקו, על דרך אומרו (ישעי' נ"ז) לרחוק ולקרוב, שבעל עבירות יקרא רחוק מהשכינה שהיא מקור הקדושה שממנה היא מחצב הנשמה העליונה, אבל עיר שהיא מערי הגוים פירוש שאין לה קשר עם הקדושה ויצאתה ממקורה ברוב פשעיה ככל הגוים אין לנשמה חלק עמה ולא תקוה בה להשיבה, והוא אומרו אשר לא מערי הגוים וגו', כי בחינות ההם אין להם אלא להחרימם, וזו היתה שגגת משה בקבלת ערב רב (שמו"ר פמ"ב), וה' אמר אליו ששורשם רע ואינם עומדים בגדר הקדושה ומובדלים לחלק רע, וכשהיה מחיה אותם פירוש לקרבם לקודש אינו מחיה בם כל נשמה, דקדק לומר כל היא הרוח שזוכה ראשונה עם הנשמה: |
 | וְצֹאן וּבָקָר מִקְנֶה כָּבֵד מְאֹד: |
|  | של מי היה צאן ובקר זה? |
| |  | ספורנו |
| | |  | וצאן ובקר. של ערב רב שעלו עמם לגור בתוכם עם כל קנינם. |
|