
 | וַיִּסְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵרַעְמְסֵס סֻכֹּתָה |
|  | מהו הבנין הדקדוקי של "ויסעו"? |
| |  | אבן עזרה |
| | |  | ויסעו. היה הסמ"ך ראוי להדנש בהתבלע הנו"ן. כמו ויגשו. ויתנו. אולי בא כן להקל על הלשון: |
|  | מהו הניקוד של "מרעמסס"? |
| |  | אבן עזרה |
| | |  | מרעמסס. בפתח תחת הרי"ש ושו"א תחת העי"ן והוא שם מחוז ולא עיר: |
|  | פירוש "סכתה" |
| |  | אבן עזרה |
| | |  | סכתה. אל סכות. |
|  | מה המרחק שבני ישראל נסעו? כמה זמן זה לקח להם?מדוע לא כתוב "ויחנו" וכד'? |
| |  | רש"י |
| | |  | מרעמסס סכתה. ק"ך מיל היו ובאו שם לפי שעה שנאמר (שמות יט) ואשא אתכם על כנפי נשרים: |
| |  | דעת זקנים מבעלי התוספות |
| | |  | ויסעו בני ישראל. ק"כ מיל היו ובאו שם לפי שעה זש"ה ואשא אתכם על כנפי נשרים שלשה ממי"ן יש באותו פסוק בסופי תיבות הם ק"כ וזכר לדבר ע"ל כנפ"י בגי' ק"כ מילין מהרב משה: |
| |  | רשב"ם |
| | |  | [מובא בפירושו לבמדבר פרק י"א פסוק ל"ה] וגם מה שכתב במכילתא ויסעו בני ישראל מרעמס סכתה: סכתה. ופירשתי לשואלים לפי שאין כתוב שם ויסעו מרעמסס ויחנו סכתה לומר לך שלפי שעה באו מרעמסס לסוכות ובשעה שנסעו מרעמסס נסעו כמו כן מסוכות וזהו כנפי נשרים: |
|  | האם עמוד האש ועמוד הענן כבר כאן נסעו עם בני ישראל? |
| |  | רבינו בחיי |
| | |  | [מובא בפירושו לפרק י"ט פסוק ד'] ולפי המדרש הזה היה ראוי שיאמר ואשא אתכם על כנפי נשר כי הכוונה להמשיל חבת המקום לחבת הנשר לבניו שנושאם על כנפיו. ויתכן לומר כי הזכיר נשרים רמז לשני העמודים כי משעה שיצאו ממצרים שאמר הכתוב (שמות יב) ויסעו בני ישראל מרעמסס סכותה מיד היה עמוד הענן יומם לנחותם הדרך ועמוד האש לילה להאיר להם, והוא שכתוב (שם יד) ויסע מלאך האלהים ויסע עמוד הענן מפניהם: |
 | כְּשֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי הַגְּבָרִים לְבַד מִטָּף: |
|  | מי כלול במספר זה? |
| |  | רש"י |
| | |  | הגברים. מבן עשרים שנה ומעלה: |
| |  | אבן עזרה |
| | |  | לבד מטף. שהוא פחות מעשרים שנה: |
|  | מדוע לא הוזכר המספר המדוייק? כמה בדיוק הם היו? |
| |  | רבינו בחיי |
| | |  | כשש מאות אלף רגלי כו'. הלשון הזה יורה שלא היו שש מאות אלף שלמים ומפני שהתורה לא הזכירה כוון חשבונם בדקדוק כמה היו הגברים או כמה יחסרו מן השש מאות אלף, נראה לומר שלא היו חסרים כי אם אחד ולא רצה להזכיר מנינם בחסרון: וכן מצאתי בפרקי ר' אליעזר פרק ל"ט כשעלו ישראל ממצרים נתיחסו כל הגברים ששים רבוא חסר חד מה עשה הקב"ה נכנס במנין עמהם ועלה מספרם ששים רבוא הוא שנאמר (בראשית מו) ואנכי אעלך גם עלה ע"כ: |
| |  | רבינו בחיי |
| | |  | [מובא בפירושו לדברים פרק י' פסוק כ"ב] ומה שהזכיר כאן בשבעים וכן במקום שמנאם (בראשית מו) כל הנפש לבית יעקב הבאה מצרימה שבעים, ולא מצאנו אלא שבעים חסר אחד, כבר דרשו רז"ל זו יוכבד שנולדה בין החומות, ויש אומרים זו סרח בת אשר שהשלימה מנינם, שנאמר (שמואל ב כ) אנכי שלומי אמוני ישראל, אנכי השלמתי מנינם של ישראל. אבל ראיתי בפסיקתא, זה הקב"ה שהשלים מנינם שנאמר (בראשית מו) אנכי ארד עמך מצרימה, הקב"ה נכנס עמהם בכבודו, מאי טעמא, דכתיב הוא תהלתך והוא אלהיך וסמיך ליה בשבעים נפש, ללמדך שהקב"ה נכנס במנין השבעים. ולפי מה שדרשו בפסוק (שמות יב) כשש מאות אלף רגלי, שהיו חסר חד, שהקב"ה נכנס עמהם והשלימן לשישים רבוא. ואם כן הרי שמצינו שהקב"ה השלים מנינם בין בעליה בין בירידה, בירידה לשבעים, בעליה לששים רבוא, וזהו שנאמר ליעקב (בראשית מו) אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה: |
|  | מדוע לא הוזכרו הנשים? מה היה מספרן? |
| |  | אבן עזרה |
| | |  | וזכר הגברים ואין צורך להזכיר הנשים. כי הם כמו הם או יותר: |
|