| בִּרְכֹת אָבִיךָ גָּבְרוּ עַל בִּרְכֹת הוֹרַי |
| | פירוש. מה בין ברכת ה' ליעקב לבין ברכת ה' להוריו של יעקב? מה בין אלו לבין ברכת אמו? |
| | | רש"י |
| | | | ברכת אביך גברו וגו'. הברכות שברכני הקב"ה גברו והלכו על הברכות שבירך את הורי: עד תאות גבעת עולם. לפי שהברכות שלי גברו עד סוף גבולי גבעות עולם שנתן לי ברכה פרוצה בלי מצרים מגעת עד ד' קצות העולם שנאמר ופרצת ימה וקדמה וגו' מה שלא אמר לאברהם אבינו וליצחק. לאברהם אמר לו שא נא עיניך וראה וגו' כי את כל הארץ אשר אתה רואה לך אתננה ולא הראהו אלא ארץ ישראל בלבד. ליצחק אמר לו כי לך ולזרעך אתן את כל הארצות האל והקימותי את השבועה וגו' זהו שאמר ישעיה (ישעיה נח) והאכלתיך נחלת יעקב אביך ולא אמר נחלת אברהם: |
| | | רשב"ם |
| | | | ברכות אביך גברו על ברכות הורי. ברכות אביך יעקב שבירכני הקב"ה כדכתיב והנה ה' נצב עליו וגו' גברו על ברכות הרים כדכתיב שם ופרצת ימה וקדמה וגו' נחלה טובה ובלא מצרים מעולה מכל הרי עולם: |
| | | אבן עזרה |
| | | | ברכות אביך. אלה הברכות שברכתיך עצומים הם ויתחברו עם ברכות הורי שברכוני. |
| | | רבינו בחיי |
| | | | ברכות אביך גברו על ברכות הורי. ע"ד הפשט הורי הם אברהם ויצחק ויאמר הברכות שלי תהיינה נוספות על ברכות הורי: |
| | | ספורנו |
| | | | ברכת אביך. ויברכך גם כן ברכות אביך, והם כאמרו "ופרצת ימה וקדמה וצפנה ונגבה" (לעיל כח, יד), שהיא נחלה בלא מצרים, וכאמרו "ונברכו בך כל משפחות האדמה ובזרעך" (שם). והוא אשור עתיד "לשרידים אשר ה' קורא", כאמרו "כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל" (במדבר כג, כג), וכאמרו "ואתם כהני ה' תקראו" (ישעיהו סא, ו), וכאמרו "יחזיקו עשרה אנשים מכל לשנות הגוים והחזיקו בכנף איש יהודי לאמר: נלכה עמכם, כי שמענו אלהים עמכם" (זכריה ח, כג). גברו על ברכת הורי. ואמרתי "ברכת אביך", כי גברו על הברכות שקבלו הורי. |
| | | כלי יקר |
| | | | ברכת אביך גברו על ברכות הורי. היינו כמו חדר הורתי, כי הברכות שקבלתי ע"י אמי היו בעקבה ורמיה וכמילתא דטמירתא מפני עשו, אבל ברכת אביך שנטל הבכורה מן האחים ונתנה לך, היינו נתינה גלויה ומפורסמת עד תאות גבעות עולם. כי בכל ד' רוחות העולם יכול אתה להתפאר בהם, תהיין לראש יוסף וגו'. יהיו כדבר המונח על הראש והקדקד, אע"פ שהבכורה נזיר אחיו, ר"ל לקוחים ומופרשים מן שאר אחיו הגדולים ע"י הברכות, ומ"מ יכול אתה להתפאר בהם כדבר המונח במקום גבוה על הראש הנראה לכל, לאפוקי ברכת הורי הוכרחתי להכחישם ולומר לא נתקיימו בי ולילך בהחבא מפני עשו אחי. |
| | פירוש "הורי" |
| | | רש"י |
| | | | הורי. לשון הריון שהורוני במעי אמי כמו הורה גבר (איוב ג): |
| | | רשב"ם |
| | | | ברכות אביך גברו על ברכות הורי. ברכות אביך יעקב שבירכני הקב"ה כדכתיב והנה ה' נצב עליו וגו' גברו על ברכות הרים כדכתיב שם ופרצת ימה וקדמה וגו' נחלה טובה ובלא מצרים מעולה מכל הרי עולם: |
| | | אבן עזרה |
| | | | והורי. כמו יולדי. וכן ותהר את מרים הורה גבר: |
| עַד תַּאֲוַת גִּבְעֹת עוֹלָם |
| | פירוש |
| | | רש"י |
| | | | עד תאות גבעת עולם. לפי שהברכות שלי גברו עד סוף גבולי גבעות עולם שנתן לי ברכה פרוצה בלי מצרים מגעת עד ד' קצות העולם שנאמר ופרצת ימה וקדמה וגו' מה שלא אמר לאברהם אבינו וליצחק. לאברהם אמר לו שא נא עיניך וראה וגו' כי את כל הארץ אשר אתה רואה לך אתננה ולא הראהו אלא ארץ ישראל בלבד. ליצחק אמר לו כי לך ולזרעך אתן את כל הארצות האל והקימותי את השבועה וגו' זהו שאמר ישעיה (ישעיה נח) והאכלתיך נחלת יעקב אביך ולא אמר נחלת אברהם: (…) ואונקלוס תרגם תאות עולם לשון תאוה וחמדה וגבעות לשון מצוקי ארץ (והם הברכות) שחמדתן אמו והזקיקתו לקבלם: |
| | | רשב"ם |
| | | | גבעות עולם. לשון והתאויתם. תתאו לבא חמת. וברכות משה מוכיחין על פסוק זה. כי הורי לשון כפל של גבעות עולם דכתיב שם ומראש הררי קדם וממגד גבעות עולם. ואותן ברכות תהיינה לראש יוסף: |
| | | דעת זקנים מבעלי התוספות |
| | | | עד תאות. פרש"י שחמדתן אמו והזקיקתו ליעקב לקבלן על ידי המטעמים שעשתה: |
| | | ספורנו |
| | | | עד תאות גבעת עולם. שברכותי התפשטו עד גבול שני צדי חלק הגלגל של מהלך השמש היוצא מרכז המגבילים את היבשה, שהם שתי קצות עולם הזמניים והנפסדים. וקרא "גבעת עולם" את שני חלקיו המגבילים את היבשה, מפני גבהם ממרכז הארץ על תמונת גבעה. וברכותיו אלה היו כשנאמר לו "ופרצת.. ונברכו בך" (לעיל כח, יד), שהיא ברכת אשר נצחי, אשר בה יתברך כל המין האנושי. |
| | | כלי יקר |
| | | | ברכת אביך גברו על ברכות הורי. היינו כמו חדר הורתי, כי הברכות שקבלתי ע"י אמי היו בעקבה ורמיה וכמילתא דטמירתא מפני עשו, אבל ברכת אביך שנטל הבכורה מן האחים ונתנה לך, היינו נתינה גלויה ומפורסמת עד תאות גבעות עולם. כי בכל ד' רוחות העולם יכול אתה להתפאר בהם, תהיין לראש יוסף וגו'. יהיו כדבר המונח על הראש והקדקד, אע"פ שהבכורה נזיר אחיו, ר"ל לקוחים ומופרשים מן שאר אחיו הגדולים ע"י הברכות, ומ"מ יכול אתה להתפאר בהם כדבר המונח במקום גבוה על הראש הנראה לכל, לאפוקי ברכת הורי הוכרחתי להכחישם ולומר לא נתקיימו בי ולילך בהחבא מפני עשו אחי. |
| | פירוש "תאות" |
| | | רש"י |
| | | | תאות. אשמול"ץ כך חברו מנחם בן סרוק: עד תאות. עד קצות כמו (במדבר לד) והתאויתם לכם לגבול קדמה. (שם ח) תתאו לבא חמת: |
| | | רשב"ם |
| | | | עד תאות. עד סוף: |
| | | אבן עזרה |
| | | | תאות. מגזרת והתאויתם והטעם שתגבהנה הברכות: |
| תִּהְיֶיןָ לְרֹאשׁ יוֹסֵף וּלְקָדְקֹד נְזִיר אֶחָיו: |
| | פירוש. מהי הברכה כאן? |
| | | רש"י |
| | | | תהיין. כולם לראש יוסף: |
| | | ספורנו |
| | | | תהיין לראש יוסף. מפי עליון, שישלח ממרום ברכותיו לראש יוסף בלתי אמצעי. וכן אמר משה רבנו אחר שאמר "ורצון שכני סנה" (דברים לג, טז), שהוא אלהי מרום וברכותיו ממרום, "תבואתה לראש יוסף" (דברים לג, טז). ולקדקד נזיר אחיו. וזה כי בהיותו נזיר מכתר בנזר מלכות א בין אחיו, העידו מעשיו שהוא ראוי לקבל ברכות מאת האל יתברך בלתי אמצעי. וכן היה זרעו במעלה קרוב לשבט המלכות, כאמרו: "כדבר אפרים רתת נשא הוא בישראל" (הושע יג, א), וממנו היה הראשון לשופטים, ונבחר ראשון למלך כאשר נחלקה מלכות בית דוד. |
| | | כלי יקר |
| | | | ברכת אביך גברו על ברכות הורי. היינו כמו חדר הורתי, כי הברכות שקבלתי ע"י אמי היו בעקבה ורמיה וכמילתא דטמירתא מפני עשו, אבל ברכת אביך שנטל הבכורה מן האחים ונתנה לך, היינו נתינה גלויה ומפורסמת עד תאות גבעות עולם. כי בכל ד' רוחות העולם יכול אתה להתפאר בהם, תהיין לראש יוסף וגו'. יהיו כדבר המונח על הראש והקדקד, אע"פ שהבכורה נזיר אחיו, ר"ל לקוחים ומופרשים מן שאר אחיו הגדולים ע"י הברכות, ומ"מ יכול אתה להתפאר בהם כדבר המונח במקום גבוה על הראש הנראה לכל, לאפוקי ברכת הורי הוכרחתי להכחישם ולומר לא נתקיימו בי ולילך בהחבא מפני עשו אחי. |
| | פירוש "נזיר" |
| | | רש"י |
| | | | נזיר אחיו. פרישא דאחוהי שנבדל מאחיו כמו וינזרו מקדשי בני ישראל. נזורו אחור. |
| | | רשב"ם |
| | | | נזיר אחיו. מלך על אחיו: |
| | | אבן עזרה |
| | | | נזיר אחיו. מגזרת נזר. והוא סמוך כמו נדיב לב: |
| | | רבינו בחיי |
| | | | [מובא בפירושו לפרק מ"ג פסוק ל"ד] וישתו וישכרו עמו. באותו יום, כי מיום שמכרוהו לא שתו יין עד אותו יום וגם הוא לא שתה וכן תורה מלת עמו, וזה שכתוב (בראשית מט) נזיר אחיו: |
|