| וַיְהִי כִּי הֵחֵל הָאָדָם לָרֹב עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה |
| | איך בני האדם רבו על פני האדמה? |
| | | העמק דבר |
| | | | לרוב על פני האדמה. היינו ע"י שהרבו נשים ובנים וכמש"כ לעיל ד' י"ט. שכל אדם היו לו הרבה נשים כדי להרבות הישוב. אמנם להיות למו לעזר לא הי' להם כ"א אשה אחת או שתים: |
| | מהו הבנין הדקדוקי של "החל"? |
| | | אבן עזרה |
| | | | ומלת החל. מתחלה והוא מבנין הפעיל: |
| | מהו הבנין הדקדוקי של "לרב"? |
| | | אבן עזרה |
| | | | לרב. שם הפועל: |
| וּבָנוֹת יֻלְּדוּ לָהֶם: |
| | מה התורה מחדשת כאן? |
| | | העמק דבר |
| | | | ובנות ילדו להם. בא הכתוב ליישב שלא יהי' מוקשה היאך אפשר שישא אדם א' הרבה נשים והרי א"כ תחסרנה נשים לכמה אנשים. מש"ה פי' הכתוב שרצון ההשגחה העליונה הי' בזה. מש"ה יולדו בנות הרבה יותר מבנים. באופן שיה' אפשר לכל זכר ליקח נשים הרבה: |
| | מה הקשר בין פרשה זו לבין עניינו של נח? |
| | | רמב"ן |
| | | | ויהי כי החל האדם לרוב על פני האדמה. כאשר הזכיר הכתוב נח ובניו ורצה להתחיל בענין המבול, אמר כי מיד כאשר החלו בני האדם לרוב החלו לחטוא, ועמדו בחטאם ימים רבים, עד שהיה נח בן ד' מאות ושמנים שנה. ואז גזר עליהם הקב"ה שלא ידון רוחו בהם לעולם, אבל יאריך עוד להם שנים עד שתמלא סאתם, כי כן משפט האלהים: |
|