| הֲלוֹא זֶה אֲשֶׁר יִשְׁתֶּה אֲדֹנִי בּוֹ |
| | מדוע לא האיש ולא האחים מזכירים את הגביע, אלא אומרים "זה"? |
| | | רמב"ן |
| | | | הלא זה אשר ישתה אדני בו. לא הזכיר להם הגביע, אבל דבר עמהם כאלו בידוע שהם לקחו הגביע, ולכך אמר הלא זה שלקחתם הוא אשר ישתה אדני בו. גם הם ענו כאילו אינם יודעים מה מבקש, ואיך נגנב מבית אדוניך כסף או זהב, ואמרו אשר ימצא אתו מעבדיך כסף או זהב גנוב, ומת: |
| | | אור החיים |
| | | | הלא זה וגו'. לא הוצרך להזכירו להיות האיש הלז הוא הנותן הגביע באמתחת בנימין, לזה לא היה צריך להזכירו ומובן אצלו הדבר שעל הגביע הוא מדבר, |
| | | ספורנו |
| | | | הלוא זה אשר ישתה אדני בו. היה דברו עמהם כחושב שיהיו כלם יודעים הדבר. |
| | מדוע הוא מזכיר כאן שזה הגביע שאדוניו שותה ממנו? |
| | | רמב"ן |
| | | | וטעם אשר ישתה אדני בו. עלילה, להגדיל עליהם האשם, כי הגונב כוס המלך אשר ישתה בו בוזה המלכות, ולא יועיל כי ירבה שחד ותשלומין: |
| | | דעת זקנים מבעלי התוספות |
| | | | הלא זה אשר ישתה וגו'. היאך עלה בדעת' לגנבו הלא ידעתם שהגביע שאדוני שותה בו צריך הוא לו כל שעה וחביב עליו ומיד שלא ימצאנו נחש ינחש הוא בעצמו שיודע לנחש או יצוה לאחרים עליו לדעת מי גנבו: |
| | | אור החיים |
| | | | וכוונת דבריו הוא להודעת טעם הרגשתם בגניבה תיכף ומיד כי זה יגיד שהדברים מעשה ידיהם אשר כוננו, לזה אמרו הלא זה אשר ישתה אדוני בו פי' בתמידות ומצד זה הוא דבר הרגיל להשתמש בו ומזה ידעו תכף לגניבתו, |
| | | רבינו בחיי |
| | | | הלא זה אשר ישתה אדני בו. פירוש הלא זה שלקחתם הוא אשר ישתה אדני בו. והעליל אותם בגביע כדי להגדיל אשמתם, כי הגונב כוס מבית המלך הלא הוא מבזה את המלכות והוא חייב מיתה: |
| וְהוּא נַחֵשׁ יְנַחֵשׁ בּוֹ |
| | מדוע הוא מזכיר כאן את עניין הניחוש? מה האיש אומר שנודע בעקבות ניחוש? |
| | | רמב"ן |
| | | | והוא נחש ינחש בו. כי איננו רוצה שיהיה הכוס שלו לאחרים וישאל למנחשים עליו, וזהו שאמר: איש אשר כמוני, וכוונתו לומר כי על פי המנחשים ידע שהם גנבוהו, ולכך רדף אחריהם יותר מכל הבאים בביתו. וכל זה להתנכר בענין, כאשר התנכר בחפשו שהחל בגדול ובקטן כילה: |
| | | רשב"ם |
| | | | והוא נחש ינחש בו. יש לומר שהיה מראה עצמו לעיניהם כיודע ענינים על ידי קסם, ויש מפרשים חכם כמותי ינחש על ידי הכוס מי גנבו ממני לפי שכתוב לפנינו כי נחש ינחש איש אשר כמוני ואין כתוב שם ינחש בו: |
| | | אבן עזרה |
| | | | והוא נחש ינחש בו. הוא נסה אתכם בו לדעת אם אתם גנבים. כמו נחשתי. וכן כי נחש ינחש. וטעמו למה לא פחדתם כי לנסותכם שמתי גביע הכסף לפניכם והעלמתי עיני עד שתקחוהו. ויאמר ר' יונה כי פירוש בו. בעבורו וכן הוא טעמו והוא ישאל למנחשים בעבורו. גם כי נחש ינחש כי איש כמוני יש לו מנחשים. ויש אומרים כי הגביע היה מצוייר ובו היה מסתכל לפני אחיו ואומר זה הוא הגדול וזה נולד אחריו: |
| | | דעת זקנים מבעלי התוספות |
| | | | הלא זה אשר ישתה וגו'. היאך עלה בדעת' לגנבו הלא ידעתם שהגביע שאדוני שותה בו צריך הוא לו כל שעה וחביב עליו ומיד שלא ימצאנו נחש ינחש הוא בעצמו שיודע לנחש או יצוה לאחרים עליו לדעת מי גנבו: |
| | | אור החיים |
| | | | ואומרו והוא נחש ינחש בא לתת טעם לדבריו בדרך זה בפשיטות שהם גנבוהו ולא חשד בזולת, לזה אמר נחש ינחש פירוש נחש מה שלפניו ינחש מה שעתיד להיות ובו נחש וידע כי הם יגנבוהו, ואולי כי לטעם זה נתנו לב עליו אחר הליכתם: |
| | | רבינו בחיי |
| | | | והוא נחש ינחש בו. כלומר היה לכם לחשוב כי ישאל למנחשים על זה וידע שאתם גנבתם אותו. ונתן בדבריו אלו טעם למה שרדף אחריהם יותר מכל הבאים שם משאר הארצות לפי שידע זה בחכמת הנחש שהם גנבוהו. והשיבו הם: |
| הֲרֵעֹתֶם אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם: |
| | מה דברים אלו מוסיפים לאחר שהוא אמר בפסוק הקודם: "למה שלמתם רעה תחת טובה"? |
| | | אור החיים |
| | | | הרעותם אשר עשיתם. קשה אחר שאמר למה שלמתם רעה תחת טובה מה מקום לומר הרעותם וגו'. הלא אין לך רעה בעולם כמשלם רעה תחת טובה. ואולי שנתכוין לסתור הוכחת ההפכיות ממה שהחזירו הכסף השכוח באמתחתם, כי זה האיש אשר אליו גלו שהשיבו עמהם כסף הנמצא אתם ואם כן יעשה ק"ו הן כסף וגו' ואיך נגנוב כמו שהשיבוהו אחר כך, לזה אמר הרעותם אשר עשיתם כי בזה סתרתם לאותה חזקה שהחזקתי אתכם בכשרות במעשה אשר עשיתם בהשבת הכסף והורעה חזקתם כי לא אנשי אמת הם ותולה אני המעשה בדרך מקרה והוא מהמקרים אשר יעשו גם הגנבים ולא ממוסר השכל. עוד ירצה באומרו הרעותם אשר עשיתם פירוש בהשבת הכסף כי באמצעות דבר זה גילו אדעתם כי מה שהחזירו הכסף זה אדרבא מהרשע עשו כן להחזיק אותם באנשים בעלי אמונה שבאמצעות זה יאמינו בהם וימצאו מקום לגנוב דברים יקרים וחשוב מכסף המושב, כי מחזיק הגביע ליקר הערך מהכסף שהשיבו עמהם: |
|