| הֵם יָצְאוּ אֶת הָעִיר לֹא הִרְחִיקוּ |
| | פירוש לתיבת "את" כאן |
| | | רשב"ם |
| | | | יצאו את העיר. כמו עברו וסבו את העיר וכן כצאתי את העיר כמו בני יצאוני יצאו ממני: |
| | מדוע יוסף מצווה לרדוף אחריהם מיד בצאתם? |
| | | דעת זקנים מבעלי התוספות |
| | | | הם יצאו את העיר. אמר יוסף אם ירחיקו מן העיר אין כל בריה יכולה לעמוד בפניהם לפי שנמשלו לחיות גור אריה יהודה. יהי דן נחש עלי דרך. נפתלי אילה שלוחה. קום רדוף עד שאימת העיר עליהם: |
| | | רבינו בחיי |
| | | | לא הרחיקו. כדי שלא יטריחו עליהם שיצטרכו לחזור ממקום רחוק: |
| | רמז |
| | | רבינו בחיי |
| | | | והאנשים שולחו ה'מה ו'חמוריהם ה'ם י'צאו את העיר. גם זה מן הרמזים שבתורה כי מדת הדין מתוחה כנגדם מפני חטא המכירה. וכבר בארתי לך בענין דור הפלגה כי בכל מקום שתמצא בתורה השם המיוחד רשום למפרע הוא רמז למדת הדין, ומפני זה הוצרכו אחי יוסף לחזור לאחור בלכתם למחוז חפצם. |
| וְיוֹסֵף אָמַר לַאֲשֶׁר עַל בֵּיתוֹ קוּם רְדֹף אַחֲרֵי הָאֲנָשִׁים וְהִשַּׂגְתָּם וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם לָמָּה שִׁלַּמְתֶּם רָעָה תַּחַת טוֹבָה: |
| | ביאור מדוע יוסף מצווה על האיש לדבר איתם רק לאחר שישיג אותם |
| | | כלי יקר |
| | | | [מובא בפירושו לפסוק י"ח] כי כמוך כפרעה. כמו שראוי לחלוק כבוד למלכות ושאין לדבר קשות בפני המלך כי חמת מלך מלאכי מות (משלי טז יד) כך אין נכון לדבר גבוהה להוציא עתק מפיו נגד כל השומעים, וממנו למדו זה, כי יוסף אמר קום רדוף אחרי האנשים והשגתם, דווקא כשתשיגם ותהיה סמוך להם תדבר באזנם ענין הגביע, ולא תצעק עליהם מרחוק להריע עליהם כגנב אלא בינך לבינם תדבר להם שלא ידעו המצרים דבר מזה, ע"כ גם בויכוח זה רצה יהודה ללחוש באזניו וקולו לא ישמע אל המצרים ואמר ואל יחר אפך בעבדך, כי כל כעס מביא לידי טעות ויגרום שלא יכנסו טענותי באזניך אף אם יהיו נכוחים למבין כי הכעס יגרום שלא תוכל לשפוט בצדק, |
|