
 | וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יַעֲקֹב אֲבִיהֶם אֹתִי שִׁכַּלְתֶּם |
|  | מדוע מייחס יעקב את סיבת השכול שלו לבניו? |
| |  | רש"י |
| | |  | אתי שכלתם. מלמד שחשדן שמא הרגוהו או מכרוהו כיוסף: |
| |  | ספורנו |
| | |  | עלי היו כלנה. אין אחד מאלו המקרים באחד מבניכם, אבל כלם בבני. זה בלי ספק אינו כי אם בסבת מריבותיהם זה עם זה, ואתם המשכלים אותי. |
|  | פירוש "שכלתם" |
| |  | רש"י |
| | |  | שכלתם. כל מי שבניו אבודים קרוי שכול: |
 | יוֹסֵף אֵינֶנּוּ וְשִׁמְעוֹן אֵינֶנּוּ וְאֶת בִּנְיָמִן תִּקָּחוּ עָלַי הָיוּ כֻלָּנָה: |
|  | פירוש. למה מתייחסת התיבה "כלנה"? |
| |  | אבן עזרה |
| | |  | כלנה. כל הצרות האלה: |
| |  | ספורנו |
| | |  | עלי היו כלנה. אין אחד מאלו המקרים באחד מבניכם, אבל כלם בבני. זה בלי ספק אינו כי אם בסבת מריבותיהם זה עם זה, ואתם המשכלים אותי. |
|