| וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יַעֲקֹב אֲבִיהֶם אֹתִי שִׁכַּלְתֶּם |
| | מדוע מייחס יעקב את סיבת השכול שלו לבניו? |
| | | רש"י |
| | | | אתי שכלתם. מלמד שחשדן שמא הרגוהו או מכרוהו כיוסף: |
| | | ספורנו |
| | | | עלי היו כלנה. אין אחד מאלו המקרים באחד מבניכם, אבל כלם בבני. זה בלי ספק אינו כי אם בסבת מריבותיהם זה עם זה, ואתם המשכלים אותי. |
| | פירוש "שכלתם" |
| | | רש"י |
| | | | שכלתם. כל מי שבניו אבודים קרוי שכול: |
| יוֹסֵף אֵינֶנּוּ וְשִׁמְעוֹן אֵינֶנּוּ וְאֶת בִּנְיָמִן תִּקָּחוּ עָלַי הָיוּ כֻלָּנָה: |
| | פירוש. למה מתייחסת התיבה "כלנה"? |
| | | אבן עזרה |
| | | | כלנה. כל הצרות האלה: |
| | | ספורנו |
| | | | עלי היו כלנה. אין אחד מאלו המקרים באחד מבניכם, אבל כלם בבני. זה בלי ספק אינו כי אם בסבת מריבותיהם זה עם זה, ואתם המשכלים אותי. |
|