
 | וַיֹּאמֶר נִסְעָה וְנֵלֵכָה |
|  | מהו הבנין הדקדוקי של "נסעה"? |
| |  | רש"י |
| | |  | נסעה. כמו שמעה סלחה שהוא כמו שמע סלח אף כאן נסעה כמו נסע והנו"ן יסוד בתיבה ותרגום של אונקלוס טול ונהך עשו אמר ליעקב נסע מכאן ונלך: |
| |  | אבן עזרה |
| | |  | נסעה. יש אומרים שהוא לשון צווי כמו שלחה הנער וכן נפלו עלינו: |
|  | לאן מתכוון עשו שיסעו? |
| |  | ספורנו |
| | |  | נסעה ונלכה. לשעיר, כמו שהורו נושאי המנחה באמרם "גם הנה עבדך יעקב אחרינו" (לעיל לב, כא). |
 | וְאֵלְכָה לְנֶגְדֶּךָ: |
|  | פירוש |
| |  | רש"י |
| | |  | ואלכה לנגדך. בשוה לך טובה זו אעשה לך שאאריך ימי מהלכתי ללכת לאט כאשר אתה צריך וזהו לנגדך בשוה לך: |
| |  | אבן עזרה |
| | |  | ונלכה. כולנו ושאני אלך לנגדך לא אזוז ממך. ויתכן להיותו כמו ונסעה מנהר ההוא נסע כלנו ואני אלך לנגדך: |
|  | עיון בפרטי שיחה זו שבין יעקב לבין עשו - בפשט ובדרש |
| |  | רבינו בחיי |
| | |  | נסעה ונלכה ואלכה. בעבור שהזכיר שתי לשונות בלשון רבים ובלשון יחיד יתכן לומר כי שאל ממנו שני דברים, יאמר אם תרצה שנסע ונלך ביחד, או אתרחק ממך ואלך מנגד, כלשון (בראשית כא) ותשב לה מנגד הרחק, ויעקב השיב שא"א לו ללכת עמו ביחד, והוא שאמר אדוני יודע וגו', אבל הלך לנגד, זה נכנס לשעיר וזה נכנס לסכות: ובמדרש נסעה ונלכה, אמר עשו ליעקב נחלוק העוה"ז והעוה"ב, אמר לו יעקב הילדים רכים, במצות, ואם אברר העוה"ז לחלקם ודפקום יום אחד ליום הדין ומתו כל הצאן, ישראל שנקראו צאן, ולא יוכלו לסבול דיני גיהנם. יעבר נא אדני לפני עבדו, יקח חלקו תחלה בעוה"ז, ואני אתנהלה לאטי אעמוד בגלותי ושפלותי, ומלשון (מ"א כא) ויהלך אט שהוא לשון שפלות כלומר לא אעורר מלחמה ולא אתגבר בגלות כלל, אבל אסבול עול השעבוד זהו לרגל המלאכה וגו'. ועד מתי יהיה השעבוד, עד שיבא לעתיד לשעיר: |
|  | רמז |
| |  | בעלי טורים |
| | |  | [מובא בפירושו לפרק ל"ו פסוק ל"ט] מונה כאן ח' מלכים י"א אלופים. וכנגדן נאמרו בישראל י"א שופטים מיהושע עד שמואל וח' מלכים עד יורם. וזהו ואלכה לנגדך (לעיל לג, יב): |
|