 | וַיַּשְׁכֵּם לָבָן בַּבֹּקֶר וַיְנַשֵּׁק לְבָנָיו וְלִבְנוֹתָיו וַיְבָרֶךְ אֶתְהֶם וַיֵּלֶךְ וַיָּשָׁב לָבָן לִמְקֹמוֹ: |
|  | מי הם בניו של לבן? |
| | | אבן עזרה |
| | |  | לבניו. הם בני בנותיו: |
| | מהו כוחה של ברכה זו? |
| | | ספורנו |
| | | | ויברך אתהם. כבר אמרו 'אל תהי ברכת הדיוט קלה בעיניך' (מגילה טו, א), אמנם ספר ברכת לבן לבנותיו, להורות שברכת האב אשר היא על בניו בכל נפשו בלי ספק ראוי שתחול יותר בסגלת צלם אלהים המברך, כאמרו "בעבור תברכך נפשי" (לעיל כז, ד). |
|
