אנכי עמך. לפי שהיה ירא מעשו ומלבן:

והנה אנכי עמך. תרגם אונקלוס והא מימרי בסעדך. ומה שכתוב במשה (שמות ג) כי אהיה עמך תרגם ארי יהא מימרי עמך. והטעם כי מדרגתו של יעקב באל שדי לא בשם המיוחד, וכיון שהזכיר למעלה השם המיוחד והנה ה' נצב עליו ויאמר אני ה' ע"כ הוצרך לתרגם בסעדך כענין שאמר היה לך לעזרני. אבל במשה התנבא בשם המיוחד הוצרך לתרגם מימרי עמך. ואם תקשה ותאמר הרי שתרגם ביעקב (בראשית מו) אנכי ארד עמך אנא איחות עמך, יש להשיב כי ענין מוכרח היה לתרגם כן הן בלשון איחות שלא אמר אתגלי, הן בלשון עמך שלא אמר בסעדך, כדי לרמוז על מה שאמר גלו למצרים שכינה עמהם:

כי לא אעזבך. בדרכים. עד אשר אם עשיתי את אשר דברתי עליך להשיבך אל האדמה הזאת כי בדרכים אתה צריך שמירת מלאכים יותר. כדכתי' כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך:

כי לא אעזבך. וזה שאמרתי (פסוק יד) שאחר רב הגלות תפרץ כל גבול ולא תאבד בצרות הגלות, יהיה מפני שבימי הגלות לא אעזבך, כאמרו "ואף גם זאת בהיותם בארץ איביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלתם להפר בריתי אתם" (ויקרא כו, מד).

עד אשר אם עשיתי. בעוד שלא עשיתי זה שאמרתי לך עתה, באמרי "ופרצת". כי מלת "עד" תורה לפעמים כמו "בעוד", כמו "עד שהמלך במסבו" (שיר השירים א, יב), "עד לא עשה ארץ וחוצות" (משלי ח, כו).

עד אשר אם עשיתי. אם משמש בלשון כי (גיטין צ):

דברתי לך. לצרכך ועליך מה שהבטחתי לאברהם על זרעו לך הבטחתיו ולא לעשו שלא אמרתי לו כי יצחק יקרא לך זרע אלא כי ביצחק ולא כל יצחק וכן כל לי ולך ולו ולהם הסמוכים אצל דבור משמשים לשון על וזה יוכיח שהרי עם יעקב לא דיבר קודם לכן:

אמנם אחר שתעשה זאת התשועה הגדולה, לא בלבד יגמל חסד לעמו שלא לעזבם, אבל יגביר עליו חסדו להתהלך בתוכנו, כאמרו "והתהלכתי בתוככם" (ויקרא כו, יב).