טרם כלה לדבר. פירוש בעודו אומר עם אדוני והנה רבקה, והוא פרק בא סימן כי היא זאת שראויה להיות עם אדונו:

טרם כלה. עדין לא כלה, על דרך "והיה טרם יקראו ואני אענה" (ישעיהו סה, כד).

ויהי הוא טרם כלה לדבר. יש להתבונן בתוספת מלת "הוא" כי היה הכתוב ראוי לומר: ויהי ככלותו לדבר, אבל מלת "הוא" שמו של הקב"ה וכן: הוא עשנו ולו אנחנו ועבד הלוי הוא נרמז בלשון "הוא" כי היה עמו סיוע אלהים בשליחות ההוא על ידי המלאך שהתפלל עליו אברהם: הוא ישלח מלאכו לפניך

רבקה יוצאת. פי' מסובבת יציאה מהזולת לצד תפלת אליעזר עשה ה' שתצא באותו רגע לא קודם ולא אחר כדי שלא יכשל באשה אחרת כי היא זאת אשר יולדה לבתואל וגו' היא בת זוגו של יצחק, וכמו שפירשתי בפרשת וירא בפסוק (כ"ב כ') ויהי אחרי וגו' ויגד לאברהם וגו':

ורמז לך הכתוב כי המלאך קדם לפניו, ועד שלא הספיק לגמור את הדבר כבר היה שם המלאך על עין המים להזמין לו את רבקה, הוא שאמר: והנה רבקה יוצאת, כי מלת "והנה" לשון זמון הוא,

אשר ילדה לבתואל בן מלכה. בעבור שהיה לנחור בנים מפלגשו ראומה ייחסו לעולם בתואל בן מלכה. ובעבור שהנערה הזכירה אם אביה תחלה, בת בתואל אנכי בן מלכה, כי כן דרך הנערות, כדרך ותגד לבית אמה (להלן פסוק כח), לכן יזכירנו הכתוב כי הוא בן מלכה אשת נחור. אבל העבד אמר ותאמר בת בתואל בן נחור (שם מז), כי תיקן הדבר בדרך מוסר. אבל אמר אשר ילדה לו מלכה, לומר שהוא בן הגבירה:

אשר ילדה לבתואל בן מלכה. בן הגברת, לא בן ראומה הפילגש.