| כִּי יָדַעְתִּי אַחֲרֵי מוֹתִי כִּי הַשְׁחֵת תַּשְׁחִתוּן וְסַרְתֶּם מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶתְכֶם |
| | מהי החשיבות בעובדה שמשה יודע זאת כבר כעת? |
| | | ספורנו |
| | | | כי ידעתי. אגיד באותה השירה ואעיד בכם שידעתי שתעשו באופן שתקרה לכם הרעה. כדי שלא תיחסו העתיד אל המקרה, אבל תיחסוהו אל מה שהשחתם, ותתנו לב לשוב, כעין "ואגיד לך מאז, בטרם תבוא השמעתיך, פן תאמר עצבי עשם" ישעיה מח, ה). |
| | האם אכן מיד לאחר מותו של משה העם סר מן הדרך? מה נלמד מכאן? |
| | | רש"י |
| | | | אחרי מותי כי השחת תשחיתון. והרי כל ימות יהושע לא השחיתו שנאמר (יהושע כד) ויעבד ישראל את ה' כל ימי יהושע מכאן שתלמידו של אדם חביב עליו כגופו כל זמן שיהושע חי היה נראה למשה כאילו הוא חי: |
| | | רבינו בחיי |
| | | | אחרי מותי כי השחת תשחיתון. לא מצינו שהשחיתו ישראל כל ימי יהושע, שכן כתוב (יהושע כד) ויעבדו העם את ה' כל ימי יהושע וכל ימי הזקנים אשר האריכו ימים אחרי יהושע, אלא מכאן דרשו רז"ל שתלמידו של אדם חביב עליו כגופו, וכל זמן שהיה יהושע חי נראה לו למשה כאלו הוא חי. |
| | מהי "השחתה"? |
| | | רבינו בחיי |
| | | | והשחתה זו היא עבודה זרה, וכן להכעיסו במעשה ידיכם ירמוז לע"ז שבבית ראשון כי כן הודיענו הקב"ה בפירוש, והוא ידע זה ברוח הקודש: |
| וְקָרָאת אֶתְכֶם הָרָעָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים כִּי תַעֲשׂוּ אֶת הָרַע בְּעֵינֵי יְקֹוָק לְהַכְעִיסוֹ בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם: |
| | מהו הבנין הדקדוקי של "וקראת"? |
| | | אבן עזרה |
| | | | וטעם וקראת. כמו וחטאת עמך ושם מפורש: |
| | פירוש "להכעיסו במעשה ידיכם"? לאיזו תקופה הכוונה כאן? |
| | | רבינו בחיי |
| | | | והשחתה זו היא עבודה זרה, וכן להכעיסו במעשה ידיכם ירמוז לע"ז שבבית ראשון כי כן הודיענו הקב"ה בפירוש, והוא ידע זה ברוח הקודש: |
|