| וְאַתָּה תָשׁוּב וְשָׁמַעְתָּ בְּקוֹל יְקֹוָק |
| | פירוש. מדוע מדגישה התורה "ואתה"? |
| | | ספורנו |
| | | | ואתה תשוב. תנוח, כמו "בשובה ונחת" (ישעיה ל, טו). וזה בהגלות משיח צדקנו אחר אבדן האמות, כלומר, המה יאבדו ואתה תעמד בשובה ונחת, שלא יוסיף להגלותך, כמו שבאר הנביא באמרו "אם-תשוב ישראל.. אלי תשוב.. ולא תנוד" (ירמיה ד, א). |
| | | כלי יקר |
| | | | [מובא בפירושו לפסוק ו'] ומל ה' אלהיך את לבבך ואת לבב זרעך לאהבה את ה'. שיתן בלבך לעבדו מאהבה לא מיראה כי העושה מאהבה עובד את ה' בשמחה, אך שכל זמן שאין הקב"ה מתנקם מאויביך תמיד מורא אויביך עליך פן יחזרו להלחם בך ועל כן אין לבך פנוי לעבוד את ה' בשמחה, ע"כ ונתן ה' אלהיך את כל האלות האלה על אויביך ועל שונאיך אשר רדפוך. ומאז תהיה בטוח שלא יבואו עליך עוד וישמח צדיק כי חזה נקם (תהלים נח יא) הנה מאז תהיה מוכן לעשות כל מצות ה' בשמחה גם בפועל זה"ש ואתה תשוב ושמעת בקול ה' ועשית את כל מצותיו. ואז לא תצטרך לזכות אבותיך זה"ש ואתה כי בך לבד תלה הדבר, ואז ישוב ה' לשוש עליך כאשר שש על אבותיך כי תהיה שוה לאבותיך כי יש בידך זכות עצמך ואל ההרים לא תאכל כמו שדרשו רז"ל (סנהדרין פא) מן פסוק אל ההרים לא אכל (יחזקאל יח ו) שלא אכל בזכות אבותיו. וע"י ביאור זה נתיישבו הרבה ספיקות בכל המשך פרשה זו כמבואר לכל מבין במעט התבוננות. |
| | הסבר לסמיכות העניינים |
| | | בעלי טורים |
| | | | ואתה תשוב. וסמיך ליה והותירך שאם תשוב בתשובה שלימה מיד תהא נגאל: |
| וְעָשִׂיתָ אֶת כָּל מִצְוֹתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם: |
| | פירוש. מה פיסקה זו מוסיפה לבאר בעניין התשובה? |
| | | רבינו בחיי |
| | | | ועשית את כל מצותיו אשר אנכי מצוך היום. אחר שאמר ושבת, ואמר ואתה תשוב, הוסיף ואמר אשר אנכי מצוך היום. וכן אמר למעלה ככל אשר אנכי מצוך היום, וזה לבאר כי עקר התשובה אינו אלא לאחוז ולתמוך דרך תורת משה, ולכך יזכיר עם התשובה בכל פעם ופעם אשר אנכי מצוך היום. וזה דבר ירמיה (ירמיה ב) הלא זאת תעשה לך עזבך את ה' אלהיך בעת מוליכך בדרך, כלומר בדרך הידוע הוא דרך תורת משה שהחזיקו בו אבותיך הראשונים: |
| | | ספורנו |
| | | | ועשית את-כל-מצותיו אשר אנכי מצוך היום. שלא תחדש דת. |
|