| כִּי אִם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם תִּזְבַּח אֶת הַפֶּסַח |
| | מהי פעולת הזביחה כאן? |
| | | רמב"ן |
| | | | [מובא בפירושו לשמות פרק י"ב פסוק ו'] (...) והנה נוכל לפרש שם תזבח את הפסח בערב (דברים טז ו), בזמן הנזכר, כי נקרא ערב, ויהיה כבא השמש מועד צאתך ממצרים מחובר עם ובשלת ואכלת, וכן רבים. אבל על דעתי אין "תזבח את הפסח" על השחיטה, אבל יאמר במקום אשר יבחר ה' אלהיך, שם תעשה זבח הפסח בלילה כבא השמש שהוא מועד צאתך ממצרים, כמו שנאמר (שם טז א) הוציאך ה' אלהיך ממצרים לילה. ואמר על זו העשייה ובשלת ואכלת במקום ההוא הנזכר, והפסח עצמו יקרא זבח, לא תשחט על חמץ דם זבחי (שמות לד כה), פסחי: |
| | אלו מדיני הפסח כלול בפרשה ואלו לא? הסבר לכל הפרשה |
| | | רמב"ן |
| | | | [מובא בפירושו לפסוק ד'] וטעם אשר תזבח בערב ביום הראשון. שלא ילין לבקר מן הבשר שעשית אותו זבח בערב יום הראשון שבשבעת הימים הנזכרים, והוא הלילה כמו שהזכיר (פסוק א) הוציאך ה' אלהיך ממצרים לילה. כי לא הזכיר בפרשה הזאת יום ארבעה עשר ושחיטת הפסח כלל, אבל הזכיר עשיית הפסח בלילה, כלומר אכילתו ואכילת המצה עליו: והטעם, כי זביחת הפסח והקרבתו ביום ארבעה עשר היא מצות הקרבנות, והזכיר אותה בתורת הקרבנות (ויקרא כג ה) ולא החזירה כאן כאשר לא החזיר מצות שאר הקרבנות וגם בשלשת הרגלים לא הזכיר כאן שנקריב בהם אשה, אבל על אכילת הפסח והמצה הזכיר כאן לישראל. וכן שם תזבח את הפסח בערב כבוא השמש (פסוק ו), שם תעשה זבח הפסח בערב בשקוע החמה כי בלילה יאכל, ואמר לבאר זה (פסוק ז) ובשלת ואכלת במקום אשר יבחר ה' ופנית בבקר. וכבר פירשתי זה בפרשת החדש הזה לכם ראש חדשים (שמות יב ו): ויתכן עוד שנפרש ולא ילין מן הבשר אשר תזבח בערב ביום הראשון לבקר, מן הבשר אשר זבחת בערב, והוא הערב הקודם לבקר שהוא ביום ארבעה עשר, ואמר שם תזבח את הפסח בערב, [ו]כבא השמש מועד צאתך ממצרים ובשלת ואכלת אותו. והזכיר סתם "ובשלת", כי כבר פירש שם (שם שם ח ט) צלי אש ולא בשל מבושל במים, אם כן ובשלת באש כמשפט: |
| | | רמב"ן |
| | | | [מובא בפירושו לשמות פרק י"ב פסוק ו'] (...) וזה טעם כל הפרשה (דברים טז א) שמור את חדש האביב ועשית פסח לה' אלהיך כי בחדש האביב הוציאך ה' אלהיך ממצרים לילה וגו' לא תאכל עליו חמץ, הזכיר העשייה והלילה, וצוה איך יאכלוהו, והזכיר שבעת הימים (פסוק ג-ד), ואין בכל הפרשה ההיא זכר ליום ארבעה עשר והשחיטה בו. וכן אמר ולא ילין מן הבשר אשר תזבח בערב ביום הראשון לבקר (דברים טז ד). והנה בערב ביום הראשון, יום חמשה עשר, הראשון בשבעת הימים הנזכרים. כי יום ארבעה עשר לא הוזכר כאן כלל, וכן בארבעה עשר יום לחדש בערב תאכלו מצות (להלן פסוק יח) הוא ליל חמשה עשר. והנה פירוש אשר תזבח בערב שלא ילין לבקר מן הבשר אשר תעשה אותו זבח בערב יום הראשון: |
| בָּעָרֶב כְּבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ מוֹעֵד צֵאתְךָ מִמִּצְרָיִם: |
| | פירוש. מדוע התורה מפרטת את כל הזמנים הללו? מה ביניהם? |
| | | רש"י |
| | | | בערב כבוא השמש מועד צאתך ממצרים. (ספרי) הרי שלשה זמנים חלוקים בערב משש שעות ולמעלה זבחהו וכבוא השמש תאכלהו ומועד צאתך אתה שורפהו כלומר נעשה נותר ויצא לבית השריפה: |
| | | אבן עזרה |
| | | | בערב כבוא השמש. פירשתיו: מועד צאתך ממצרים. שב אל פסח כי מועד חדש האביב יצאו ממצרים ואיננו דבק עם כבוא השמש: |
| | | רבינו בחיי |
| | | | בערב כבוא השמש מועד שלש זמנים הם, בערב תשחטנו משש שעות ולמעלה, וכבא השמש תאכלנו, ומועד צאתך תשרפנו: |
| | | רמב"ן |
| | | | [מובא בפירושו לשמות פרק י"ב פסוק ו'] (...) והנה נוכל לפרש שם תזבח את הפסח בערב (דברים טז ו), בזמן הנזכר, כי נקרא ערב, ויהיה כבא השמש מועד צאתך ממצרים מחובר עם ובשלת ואכלת, וכן רבים. |
|