
 | לִשְׁמֹר אֶת מִצְוֹת יְקֹוָק וְאֶת חֻקֹּתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לְטוֹב לָךְ: |
|  | מה סופו של הפסוק בא ללמד על כל הדרישות שבפסוק זה ובקודמו? |
| |  | רש"י |
| | |  | לשמור את מצות ה'. ואף היא לא לחנם אלא לטוב לך שתקבלו שכר: |
| |  | רמב"ן |
| | |  | [מובא בפירושו לפסוק י"ב] מה ה' אלהיך שואל מעמך. נמשך אל לטוב לך. יאמר איננו שואל מעמך דבר שיהיה לצרכו אלא לצורכך, כטעם אם צדקת מה תתן לו (איוב לה ז), רק הכל הוא לטוב לך. |
| |  | דעת זקנים מבעלי התוספות |
| | |  | [מובא בפירושו לפסוק י"ב] ועתה ישראל מה ה' אלהיך. אטו דבר קטן הוא זה וי"ל דאקרא דלבתריה קאי לשמור את מצות ה' וגו' לטוב לך כלומר אינו שואל ממך דבר זה כי אם לטוב לך להנאתך ולהרבות לך שכר. ומיהו רבותינו הקשו כן ותירצו דלגבי משה מילתא זוטרתי היא |
| |  | ספורנו |
| | |  | [מובא בפירושו לפסוק י"ב] ועתה ישראל. אם כן אתה ישראל, השתדל עתה לתקן מעותך מכאן והלאה, והתבונן מה ה' אלהיך שאל מעמך. שאינו שואל דבר לצרכו. כי אם-ליראה. וזה תעשה בהתבוננך באופן שתדע גדלו. ולאהבה אתו. וזה תשיג בהתבוננך אל דרכי טובו, וכל זה שואל לטוב לך. כדי שתזכה לחיי עולם. |
| |  | כלי יקר |
| | |  | [מובא בפירושו לפסוק י"ב] ומסיים לטוב לך היינו קבול שכר כפירש"י והזכירו בסוף לומר שסוף השכר לבא מעצמו ולא שתהיה תחילת כוונת עשייתך לשם קיבול פרס. |
|