
 | אַל תֹּאמַר בִּלְבָבְךָ בַּהֲדֹף יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ אֹתָם מִלְּפָנֶיךָ לֵאמֹר בְּצִדְקָתִי הֱבִיאַנִי יְקֹוָק לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת וּבְרִשְׁעַת הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה יְקֹוָק מוֹרִישָׁם מִפָּנֶיךָ: |
|  | מה התורה מצווה שלא לומר? מה בין שני חלקי האמירה? מה כן נכון לומר? הסבר לרצף העניינים |
| |  | רש"י |
| | |  | אל תאמר בלבבך. צדקתי ורשעת הגוים גרמו: |
| |  | רמב"ן |
| | |  | אל תאמר בלבבך. אחרי שהזהיר שלא תחשוב כחי ועוצם ידי עשה לי, רק שתדע כי הנצוחים במלחמה השם נתן להם הכח ההוא, והתקיפים שבהם והערים הבצורות אשר תלכדו, השם בכבודו עשה לכם כן בנס מפורסם מאתו, חזר והזכיר לא תחשוב כי עשה ה' עמך כל זה בצדקתך, כי לא עשה לכם כן רק ברשעת הגוים האלה: |
| |  | רשב"ם |
| | |  | אל תאמר בלבבך. כשיהדוף ה' אלהיך אותם מלפניך שני דברים גרמו לי לנחול הארץ הזאת אלו האומות נתחייבו להתגרש ברשעם מן הארץ ומה שאני זוכה בה יותר מאומה אחרת בצדקתי הביאני ה' יותר משאר אומות הואיל כי ברשעת הגוים האלה מורישם: |
| |  | אור החיים |
| | |  | [עיין בפירושו לפסוק זה תחת הכותרת "מדוע נאסר לישראל לומר" וכו'] |
| |  | ספורנו |
| | |  | אל-תאמר בלבבך בהדף. כשתראה שתנצחם שלא כמנהג העולם, ותכיר שהוא פעל אלהי, אל תטעה לומר בצדקתי הביאני.. לרשת. וכדי שאירש הארץ מהרה בזכותי, הדף אותם מהרה. וברשעת הגוים האלה ה' מורישם מפניך. והנה הסבה שהוא נלחם היא ברשעתם, לא כדי שתירש אתה מהרה. |
|  | מדוע נאסר לישראל לומר שרשעת הגויים גרמה את גירושם מן הארץ, הרי כך מפורש בפסוק הבא? |
| |  | אור החיים |
| | |  | אל תאמר וגו'. קשה בשלמא מה שצוה בבל יאמרו בצדקתם מצינו שסתרו בדבריו אלא מאמר וברשעת הרי גם הוא מסכים והולך כאומר בסמוך כי ברשעת וגו' ואם כן למה יצוה להם בבל תאמר. ואולי שחש שיחשבו שלא אסר להם מאמר בצדקתי אלא כשלא יגמרו אומ' וברשעת אבל כשיאמרו גם כן וברשעת וגו' אין איסור הגם שיאמרו בצדקתי, תלמוד לומר אל תאמר בצדקתי הגם שתגמרו אומר וברשעת וגו': |
|