
 | וּמִי גּוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים צַדִּיקִם כְּכֹל הַתּוֹרָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם: |
|  | פירוש "צדיקים". מה פסוק זה מוסיף על הנאמר עד כה? |
| |  | רש"י |
| | |  | חקים ומשפטים צדיקים. הגונים ומקובלים: |
| |  | רמב"ן |
| | |  | ואמר כי בחוקים ובמשפטים תועלות גדולות, שהם תפארת לעושיהם מן האדם, ואפילו שונאיהם ישבחו אותם בהם. ועוד שהם תועלת גדולה שאין כמותה שהשם יהיה קרוב להם בכל קראם אליו, וכן העמים יתבוננו בזה ידעו כי החוקים נעשים בחכמה ובינה לקרבה אל האלהים וייראו מהם, וזהו שאמר כי מי גוי גדול. ועוד שהחוקים והמשפטים בעצמם הם צדיקים, ישרים וטובים בישוב העם והמדינות: |
| |  | אבן עזרה |
| | |  | [מובא בפירושו לפסוק ז'] כי מי גוי גדול. שיש לו אלהים שיהיה קרוב אליו שיענהו תמיד בכל אשר יבקש ממנו בחכמה גם אין גוי גדול אשר לו חקים ומשפטים צדיקים בשקול הדעת כמו ישראל: |
| |  | רבינו בחיי |
| | |  | ומי גוי גדול אשר לו חקים ומשפטים צדיקים. אחר שספר בפסוק של מעלה בשבח ישראל יספר עתה בפסוק זה בשבח התורה, ואמר ככל התורה הזאת כלומר שנתנה מתוך אותן המדות שהזכיר: |
| |  | ספורנו |
| | |  | ומי גוי גדול אשר-לו חקים וכו'. והטעם שתחשבו חכמים בעיני האומות בשמרכם את חקי האלהים ואת תורותיו הוא, שאין שום גוי במציאות כזה שיהיו לו "חקים" מורים על מציאות האל ודרכיו "ומשפטים צדיקים", שאין בם ענין לתועלת הדין, ולא לשכר חזניהם וסופריהם. אבל כל ענינם משפט וצדק, כענין אמרם ז"ל (סנהדרין ו, ב): משפט לזה וצדקה לזה, משפט לזה שהחזיר לו את שלו, וצדקה לזה שהוציא גזלה מתחת ידו. |
| |  | כלי יקר |
| | |  | [מובא בפירושו לפסוק ה'] ומי גוי גדול אשר לו חקים ומשפטים צדיקים. יאמר שמשפטי ה' אמת צדקו יחדיו עם החקים כי ב' חלקים אלו אינן מתנגדים זה לזה אלא שניהם כאחד צדיקים, ועוד שהחקים מופת על המשפטים כשם שיש בחקים סוד נסתר כך יש במשפטים סוד כמוס ליראי ה' וחושבי שמו. |
|