
 | וַתַּעֲנוּ וַתֹּאמְרוּ אֵלַי חָטָאנוּ לַיקֹוָק אֲנַחְנוּ נַעֲלֶה וְנִלְחַמְנוּ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּנוּ יְקֹוָק אֱלֹהֵינוּ |
|  | מדוע כתוב כאן "אנחנו"? |
| |  | רמב"ן |
| | |  | וטעם אנחנו. בעצמנו נעלה ונלחמנו, לא נניח הדבר לבנינו אחרינו כאשר אמרת: |
 | וַתַּחְגְּרוּ אִישׁ אֶת כְּלֵי מִלְחַמְתּוֹ וַתָּהִינוּ לַעֲלֹת הָהָרָה: |
|  | פירוש "ותהינו". מהו הבנין הדקדוקי של תיבה זו? |
| |  | רש"י |
| | |  | ותהינו. ל' (במדבר יד) הננו ועלינו את המקום זה הלשון שאמרתם לשון הן כלומר נזדמנתם: |
| |  | רשב"ם |
| | |  | ותהינו. הננו ועלינו: |
| |  | אבן עזרה |
| | |  | ותהינו. ותאמרו הן ואל תתמה איך יבא פעל נגזר ממלה מדבקת כי כן מלת על גם פן שמצאנו אפונה כאשר פירשתיו ויש אומרים שהוא מגזרת הין והטעם מדה והוא רחוק: |
| |  | דעת זקנים מבעלי התוספות |
| | |  | ותהינו לעלות ההרה. מהו ותהינו שהיו אומרים מטפה נתמלא הין מדבר מועט נתמלאת סאתם כלומר בשביל דבר מועט כעס הקב"ה עלינו: |
| |  | רבינו בחיי |
| | |  | ותהינו. מלשון הן, כלומר אמרתם הננו ועלינו. והתרגום אמר ושריתון למיסק לטורא, כי המזמין עצמו לדבר לומר הנני הוא המתחיל בו, וכן (תהלים פח) נשאתי אימך אפונה, מלשון פן, כלומר נשאתי אימך פן אענש: |
|  | מה רצון זה להיכנס לארץ ישראל מלמדנו על מהותו של חטא המרגלים? |
| |  | ספורנו |
| | |  | [מובא בפירושו לפסוק כ"ב] נשלחה אנשים. נבחר אנחנו אנשים ונשלח, ולזה לא הסכים האל יתעלה, ואמר למשה "שלח לך" (במדבר יג, ב), שיבחר הוא האנשים ולא הם, פן יבחרו הדיוטות שיוסיפו להרע. ובכן בחר משה "כלם אנשים" (שם שם ג), ובתוכם יהושע וכלב. וגם הרשעים מהם, אף-על-פי שהרשיעו לומר שאי אפשר לכבשה, לא העזו פניהם לומר שהארץ רעה, אבל ספרו בשבחה, באופן שאחר כן שבו בתשובה, כאמרו "ותענו ותאמרו אלי חטאנו לה'.. ותשבו ותבכו לפני ה'" (להלן מא-מה). |
| |  | אור החיים |
| | |  | [מובא בפירושו לפסוק מ"א] ותמרו וגו' ותזידו. פירוש המרו פי ה' שאמר להם שלא לעלות, ועוד שהיה ענין שתחששו ביותר שלא להמרות כי הוא הגשתכם לפני אויביכם וזה יגיד זדון לבבכם, והוא אומרו ותזידו וגו', עוד ירצה לומר שלא עשו העליה להר לעוצם ההבטחה בה' כדי שיהיה להם תיקון למיעוט הבטחה ואמונה שהיה להם בה' עד שאמרו שאינו יכול ח"ו להצילם ולהוריש העמים, אלא בזדון עשיתם הדבר בלא מרדות והכנעה ובקשת תיקון לפני ה', לזה ויצא האמורי וגו': |
|