
 | אַחֲרֵי הַכֹּתוֹ |
|  | מדוע התורה מציינת שמשה החל את הנאום ואת התוכחות רק לאחר ששני מלכים אלו הוכו? |
| |  | רש"י |
| | |  | אחרי הכותו. אמר משה אם אני מוכיחם קודם שיכנסו לקצת הארץ יאמרו מה לזה עלינו מה היטיב לנו אינו בא אלא לקנתר ולמצוא עילה שאין בו כח להכניסנו לארץ לפיכך המתין עד שהפיל סיחון ועוג לפניהם והורישם את ארצם ואח"כ הוכיחן: |
| |  | רבינו בחיי |
| | |  | אחרי הכותו. אחר שהיטיב הקב"ה לישראל כל הטובה הזאת שעל ידו הכה לפניהם סיחון ועוג והורישם את ארצם, אחר כן בא להוכיחם: |
| |  | ספורנו |
| | |  | אחרי הכתו. וזה עשה אחר שהשיגו איזו מנוחה בארץ נושבת. |
 | אֵת סִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר יוֹשֵׁב בְּחֶשְׁבּוֹן |
|  | מדוע כתוב "יושב", ולא שהוא "מלך" בחשבון? |
| |  | רמב"ן |
| | |  | אשר יושב בחשבון. שלא היתה שלו, אבל לכדה ממלך מואב ובנאה להיות לו בית מלכות. וכן אשר יושב בעשתרות באדרעי, שהיתה ארץ רפאים והוא מלך האמורי (להלן ג ח), כאשר אפרש בעה"י (להלן ב י, ג יא). |
|  | מדוע מוזכר כאן שסיחון יושב בחשבון, הרי זה ידוע מכבר? |
| |  | רש"י |
| | |  | סיחון מלך האמרי אשר יושב בחשבון. (ספרי) אילו לא היה סיחון קשה והיה שרוי בחשבון היה קשה שהמדינה קשה ואילו היתה עיר אחרת וסיחון שרוי בתוכה היה קשה שהמלך קשה על אחת כמה וכמה שהמלך קשה והמדינה קשה: |
 | וְאֵת עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן אֲשֶׁר יוֹשֵׁב בְּעַשְׁתָּרֹת בְּאֶדְרֶעִי: |
|  | מדוע כתוב "יושב", ולא שהוא "מלך" בעשתרת? |
| |  | רמב"ן |
| | |  | אשר יושב בחשבון. שלא היתה שלו, אבל לכדה ממלך מואב ובנאה להיות לו בית מלכות. וכן אשר יושב בעשתרות באדרעי, שהיתה ארץ רפאים והוא מלך האמורי (להלן ג ח), כאשר אפרש בעה"י (להלן ב י, ג יא). |
| |  | רמב"ן |
| | |  | (...) וענין ספרי (שם) מדרשם אמרו ז"ל, אשר יושב בעשתרות באדרעי, אלו לא היה עוג קשה ושרוי בעשתרות קשה היה, שהמדינה קשה וכו'. ולפיכך ידרשו בעשתרות שהיה קשה כעשתרות, כלומר שהיה מקום מושבו כמו עשתרות קרנים העיר החזקה שהיה הוא ומשפחתו משם, כי עתה איננו יושב בעשתרות כי בארץ אמורי הוא יושב, ומקום מלכות כלומר המדינה שהיה יושב בה אדרעי, כי שם ארץ מלכותו הבשן: |
|  | מדוע מוזכר כאן שעוג יושב שם, הרי זה ידוע מכבר? |
| |  | רש"י |
| | |  | אשר יושב בעשתרות. המלך קשה והמדינה קשה: |
| |  | רמב"ן |
| | |  | (...) וענין ספרי (שם) מדרשם אמרו ז"ל, אשר יושב בעשתרות באדרעי, אלו לא היה עוג קשה ושרוי בעשתרות קשה היה, שהמדינה קשה וכו'. ולפיכך ידרשו בעשתרות שהיה קשה כעשתרות, כלומר שהיה מקום מושבו כמו עשתרות קרנים העיר החזקה שהיה הוא ומשפחתו משם, כי עתה איננו יושב בעשתרות כי בארץ אמורי הוא יושב, ומקום מלכות כלומר המדינה שהיה יושב בה אדרעי, כי שם ארץ מלכותו הבשן: |
|  | מהו "עשתרת"? מדוע מקום זה נקרא כך? |
| |  | רש"י |
| | |  | עשתרות. הוא לשון צוקין וקושי כמו עשתרות קרנים ועשתרות זה הוא עשתרות קרנים שהיו שם רפאים שהכה אמרפל שנאמר (בראשית יד) ויכו את רפאים בעשתרות קרנים ועוג נמלט מהם והוא שנאמר (שם יג) ויבא הפליט ואומר (לקמן ג) כי רק עוג מלך הבשן נשאר מיתר הרפאים: |
| |  | רמב"ן |
| | |  | ומפני שאמר אשר יושב בעשתרות באדרעי, יורה כי עשתרות שם מקום אשר בו אדרעי. ולשון ספרי (דברים ד), בעשתרות, שהיה קשה כעשתרות. וכתב רש"י, עשתרות לשון צוקין וקושי, ועשתרות זהו עשתרות קרנים שהיו בה רפאים שנאמר (בראשית יד ה) ויכו את רפאים בעשתרות קרנים, באדרעי, שם מלכות, וכן כתוב עשתרות צאנך (להלן ז יג), כתרגומו, ורבותינו אמרו (חולין פד:) למה נקרא שמן עשתרות שמעשרות את בעליהן ומחזקות אותן כעשתרות הללו שהם סלעים חזקים: והרב מרכיב בו שתי לשונות, ולא ידענו מאיזה מקום הוציא שיהיה עשתרות שם צוקין וסלעים. אבל יתכן שנאמר שהוא שם עדרי הצאן מלשון עושר כדברי חכמים, ועשתרות קרנים היו הרים גבוהים שעליהם מצודות סלעים, ידמה אותם הכתוב לקרני הבהמות, כמו שידמה אותם לשנים, כענין שנאמר (איוב לט כח) על שן סלע ומצודה, וכן על קרנות המזבח (שמות כט יב) , וכן בקרן בן שמן (ישעיה ה א) אמר התרגום בטור רם בארעא שמינא, ושם יעלו עשתרות הצאן התיישים והעזים והיעלים וכיוצא בהן, ולכך יקרא עשתרות קרנים, וכן לבעל ולעשתרות (שופטים ב יג) הע"ז העשויה כצורת הצאן (או) להגין עליהם כפי סכלותם, ובשפלות ההר בנו עיר ושמה אדרעי, והוא שנאמר (להלן ג א) ויצא עוג מלך הבשן הוא וכל עמו למלחמה אדרעי כי אסף את כל חילו אל העיר אשר שם ארמון המלך וכסא המלכות: וענין ספרי (שם) מדרשם אמרו ז"ל, אשר יושב בעשתרות באדרעי, אלו לא היה עוג קשה ושרוי בעשתרות קשה היה, שהמדינה קשה וכו'. ולפיכך ידרשו בעשתרות שהיה קשה כעשתרות, כלומר שהיה מקום מושבו כמו עשתרות קרנים העיר החזקה שהיה הוא ומשפחתו משם, כי עתה איננו יושב בעשתרות כי בארץ אמורי הוא יושב, ומקום מלכות כלומר המדינה שהיה יושב בה אדרעי, כי שם ארץ מלכותו הבשן: |
| |  | רבינו בחיי |
| | |  | אשר יושב בעשתרות באדרעי. מצינו שלשה דברים נקראים בכתובים עשתרות, ואלו הן, ההרים והצאן ועבודה זרה. ההרים הוא שהזכיר כאן אשר יושב בעשתרות, כי כשם שהיה עוג מלך הבשן גבור גדול וחסון הוא כאלונים כן היה מקום שבתו חזק בהרים הגבוהים, והוא עשתרות קרנים שהזכיר הכתוב (בראשית יד) ויכו את רפאים בעשתרות קרנים, ונקרא עשתרות קרנים על שם שעולין שם באותן ההרים הצאן אשר להם קרנים, כגון היעלים והעזים והכבשים. הצאן הוא מה שכתוב (דברים ז) עשתרות צאנך, כי עדרי הצאן נקראין עשתרות על שם שמעשרות בעליהן בצמר וחלב ובולדות, ואמרו במסכת חולין לעולם ימכור אדם שדה ויקח עתודים שנאמר (משלי כז) ומחיר שדה עתודים, וכתיב (שם) ודי חלב עזים ללחמך ללחם ביתך וחיים לנערותיך. עבודה זרה, הוא שכתוב (שופטים י) ויעבדו את הבעלים ואת העשתרות, כי היתה ע"ז עשויה בצורת צאן: |
|  | מהו "אדרעי" בהקשר למקום זה? |
| |  | רש"י |
| | |  | באדרעי. שם המלכות: |
| |  | רמב"ן |
| | |  | באדרעי, זה מקום מלכות: |
| |  | רבינו בחיי |
| | |  | באדרעי. שם המדינה אשר שם הבירה למלך, בנו אותה בסוף ההר במישור ושם קבץ כל מחנהו, כענין שכתוב (במדבר כא) ויצא עוג מלך הבשן לקראתם הוא וכל עמו למלחמה אדרעי: |
|