
 | וַיִּסְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵרַעְמְסֵס |
|  | מה פיסקה זו מוסיפה על הנאמר בפסוק ג'? |
| |  | אור החיים |
| | |  | ויסעו וגו' ויחנו בסוכות. קשה הלא כבר אמר ויסעו בני ישראל מרעמסס וגו' ולא היה צריך לומר אלא ויחנו בסוכות. ונראה שנתכוין לומר שלא היה מסע אחר בין רעמסס לסוכות, והוא מה שסמך לויסעו ויחנו, וזולת זה אם היה מתחיל ויחנו בסוכות אין הערה לזה, וכמו כן דקדק בכל המסעות להסמיך החניה למסע: |
| |  | בעלי טורים |
| | |  | [מובא בפירושו לפסוק ג'] ויסעו מרעמסס. לבתר הכי (פסוק ה) כתיב ויסעו בני ישראל מרעמסס. מתחלה נסעו בעירבוביא, ערב רב ביניהם, ואח"כ כשמספר המסעות כולם הזכיר בני ישראל כי הפרידו לערב רב מביניהם: |
 | וַיַּחֲנוּ בְּסֻכֹּת: |
|  | מדוע כתוב "ויחנו" בכל הפרשה, הרי היה אפשר לכתוב "ויסעו מרעמסס לסוכות" וכד'? |
| |  | ספורנו |
| | |  | [מובא בפירושו לפסוק ב'] ואלה מסעיהם למוצאיהם. ולפעמים קרה היפך זה. וכתב גם כן ענין המסע שהיה לצאת ממקום אל מקום בלי הקדמת ידיעה, שהיה זה קשה מאד, ובכל זה לא נמנעו. ובכן נכתב בכל אחד מהם "ויסעו" ממקום פלוני "ויחנו" במקום פלוני, כי המסע והחניה היה כל אחד מהם קשה. |
|  | ביאור לשם המקום "מרה" |
| |  | בעלי טורים |
| | |  | בסכת. ששם נסתוככו בענני כבוד: |
|