| וְאִם הָיוֹ תִהְיֶה לְאִישׁ |
| | באיזו אשה מדברת התורה כאן? מדוע התורה נוקטת ביטוי זה? מה דינה של אשה זו? |
| | | רש"י |
| | | | ואם היו תהיה לאיש. (נדרים סז) זו ארוסה או אינו אלא נשואה כשהוא אומר ואם בית אישה נדרה הרי נשואה אמור וכאן בארוסה ובא לחלוק בה שאביה ובעלה מפירין נדריה הפר האב ולא הפר הבעל או הפר הבעל ולא הפר האב הרי זה אינו מופר ואצ"ל אם קיים אחד מהם: |
| | | רמב"ן |
| | | | וטעם היו תהיה לאיש, שתהיה אליו בבית אביה ולא באה אל ביתו, והיא הארוסה שגם היא יקראנה הכתוב אשת רעהו (דברים כב כד). ולא ראו רבותינו לפרש שיפר הבעל לבדו לאשתו הנשואה הנדרים שהביאה מבית אביה אל ביתו כנגלה מן הכתוב, שאם כן מה צורך שיחזור ויאמר (בפסוק יא) ואם בית אישה נדרה, בקודמין הוא מפר בנדרים שבביתו לא כל שכן, והקבלה תכריע: |
| וּנְדָרֶיהָ עָלֶיהָ אוֹ מִבְטָא שְׂפָתֶיהָ אֲשֶׁר אָסְרָה עַל נַפְשָׁהּ: |
| | מהן הנסיבות של נדרים אלו? |
| | | רש"י |
| | | | ונדריה עליה. שנדרה בבית אביה ולא שמע בהן אביה ולא הופרו ולא הוקמו: |
| | | רמב"ן |
| | | | ואם היו תהיה לאיש ונדריה עליה. על דעת רבותינו (נדרים עא.) יאמר, אם היו תהיה לאיש, באשה הזאת אשר אסרה איסר בבית אביה בנעוריה, ונדריה עליה, שלא שמע בהן אביה ולא הופרו ולא הוקמו, ושמע גם אישה בהן, והפר את נדרה, כי גם הוא ישתתף עם האב בהפרת הנדרים: |
| | | אבן עזרה |
| | | | ונדריה עליה. בבית אביה ולא הניא אותה אביה בעלה יניא אותה: |
|