| קַח אֶת אַהֲרֹן וְאֶת אֶלְעָזָר בְּנוֹ וְהַעַל אֹתָם הֹר הָהָר: |
| | איך משה נצטווה "לקחת" את אהרון? מדוע נאמר ביטוי זה כאן? |
| | | רש"י |
| | | | קח את אהרן. בדברי נחומים אמור לו אשריך שתראה כתרך נתון לבנך מה שאין אני זכאי לכך: |
| | | רבינו בחיי |
| | | | קח את אהרן. בו בלשון שקרבו לכהונה ואמר לו (ויקרא ח) קח את אהרן, בו בלשון אמר לו לעלות להר: |
| | עיון במיקומה של התרחשות זו |
| | | רמב"ן |
| | | | [מובא בפירושו לדברים פרק י' פסוק ו'] והנראה בעיני, כי הר ההר גדול שבהרים וארוך פרסאות רבות. ושמו מוכיח, כי הוא יקרא "הר" ויאמרו לו "ההר" לגודלו וארכו, וכך אמרו רבותינו (במדב"ר יט טז) שהיה הר על גבי הר. והיה סוף ההר עד גבול ארץ אדום וראשו קרוב לחשמונה, והיו במישור אשר לפני הר ההר ערים או מקומות הנקראים מוסרות ובני יעקן וחור הגדגד ויטבתה ועברונה ועציון גבר וקדש, ואלו המקומות אין ביניהם מרחק רב, כי המחנה הגדול ההוא ביום אחד מהלכים כמו פרסה או פחות מכאן. ונסעו מקדש ויחנו בהר ההר, שנכנסו בו במקום שפל אשר היה ברגלי ההר, ואז צוה ה' למשה (במדבר כ כה) והעל אותם הר ההר, שיעלה למעלה אל ראשו הוא תחלת ההר, והנה עלו אל ראשו של הר והגיעו כנגד מוסרות ומת אהרן שם, והוא שנאמר (שם פסוק כח) וימת אהרן שם בראש ההר, והנה מיתתו במוסרה: |
|