| נַעְבְּרָה נָּא בְאַרְצֶךָ |
| | פירוש. מדוע נאמרה כל ההקדמה לבקשה המהותית שבפסוק הזה? |
| | | רש"י |
| | | | נעברה נא בארצך. אין לך לעורר על הירושה של ארץ ישראל כשם שלא פרעת החוב. עשה לנו עזר מעט לעבור דרך ארצך: |
| | | רבינו בחיי |
| | | | נעברה נא בארצך. אין לך לערער על הירושה של ארץ ישראל כשם שלא פרעת החוב: |
| | עיון בהבדלים בין בקשה זו לבין הבקשה המקבילה מסיחון |
| | | בעלי טורים |
| | | | נעברה נא בארצך. ובסיחון אמר (להלן כא, כב) אעברה. אלא אמר זכור מה שאמר עשו נסעה ונלכה (בראשית לג, יב) ולכך אמר (פסוק יד) אחיך ישראל: |
| | | בעלי טורים |
| | | | [מובא בפירושו לפרק כ"א פסוק כ"ב] אעברה בארצך. ולא אמר נא כדרך שאמר באדום (לעיל כ, יז) שלא רצה לפייסו כל כך ולא שלח לו אלא כדי לפתוח לו בשלום. ולכן לא השיב לו תשובה כמו שעשה מלך אדום אלא מיד יצא לקראתו למלחמה: |
| | ביאור לסדר התיבות שבפיסקה זו. מה הצורך בכל התנאים שבפסוק זה? |
| | | אור החיים |
| | | | נעברה נא בארצך. ולא אמר נא נעברה, אם נפרשה לשון בקשה נתכוון להסמיך הבקשה לארצו שהיא עיקר השאלה שיהיה המעבר בארצו, ואם נפרשה לשון זמן יתבאר על דרך אומרם ז"ל (ב"ר פ' מ"ד) שאחד מג' עכו"ם שנתן ה' לזרעו של אברהם הוא אדום, לזה דקדק משה בשליחות זה ואמר שכל התנאים שהוא מתנה על עצמו לא נטה ימין ושמאל וגו' כל זה אינו אלא בהעברה של עתה, אבל כשיעברו לעתיד לבא כי משה הוא אשר יהיה מושיע ורב אז לא יקבל עליו כל התנאים אלא להורישם ולהומם ולבוז ביזם דכתיב (עובדי' א') בית יעקב אש וגו' ובית עשו לקש וגו': |
| לֹא נַעֲבֹר בְּשָׂדֶה וּבְכֶרֶם וְלֹא נִשְׁתֶּה מֵי בְאֵר |
| | מדוע הם מציעים זאת? מדוע כתוב "באר", ולא "בורות"? מה אנו לומדים מכאן? |
| | | רש"י |
| | | | ולא נשתה מי באר. (במדרש רבה) מי בורות היה צ"ל אלא כך אמר משה אע"פ שיש בידינו מן לאכול ובאר לשתות לא נשתה ממנו אלא נקנה מכם אוכל ומים להנאתכם מכאן לאכסנאי שאע"פ שיש בידו לאכול יקנה מן החנוני כדי להנות את אושפיזו: |
| | | רשב"ם |
| | | | לא נשתה מי באר. כי המים היו יקרים לאומות באותו הארץ: |
| | | אבן עזרה |
| | | | בשדה ובכרם. שלא ישחיתו ואפילו מי הבארות שלכם לא נשתה: |
| | | רבינו בחיי |
| | | | לא נעבור בשדה ובכרם. שלא נשחיתם. ולא נשתה מי באר. אפילו מי הבארות לא נשתה, זהו פשוטו. ומדרשו לא נשתה אפילו מי הבאר שלנו, ונקח מכם: |
| | | כלי יקר |
| | | | ולא נשתה מי באר, לרבותא נקט כי מי בורות פשיטא שלא נשתה שהרי יש טורח לחזור ולמלאות אלא אפילו מי באר שהמעין מתגבר מעצמו וזה נהנה וזה לא חסר מ"מ לא נשתה משלך, ואח"כ הוסיפו לומר ונתתי מכרם להנות האושפיזא וכן מתחילה אמרו דרך המלך נלך שהמלך דרכו לילך בו והשיב פן בחרב אצא לקראתך, מאחר שהדרך כבוש למלך כי יפגשך עשו מי נדחה מפני מי והשיב במסילה נעלה. |
| | | רמב"ן |
| | | | [מובא בפירושו לפסוק י"ט] ואחרים פרשו, לא נשתה מי באר, אם לא בדמים. ואיננו נכון, כי למה יחזור לשלוח לו מה שלא רצה בתחלה: ומדרשו (תנחומא חקת יב) לא נשתה מי באר שלנו ונקח מכם, כמו שכתב רש"י (בפסוק יז). |
| דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ נֵלֵךְ לֹא נִטֶּה יָמִין וּשְׂמֹאול |
| | מהו "דרך המלך"? מהי כוונתה של בקשה זו? מה הם מוסיפים מעבר לנאמר עד כה? |
| | | רש"י |
| | | | דרך המלך נלך וגו'. אנו חוסמים את בהמתנו ולא יטו לכאן ולכאן לאכול: |
| | | רשב"ם |
| | | | דרך המלך. במסלה מסלת עוברי דרכים. המיוחדת לכל העולם: |
| | | אבן עזרה |
| | | | דרך המלך נלך. אם הדרך שהמלך הולך בה או פירושו הדרך שיצוה המלך שהוא מלך אדום נלך: |
| | | רבינו בחיי |
| | | | דרך המלך נלך. הדרך שהמלך הולך בה, או הדרך שיצוה המלך שהוא מלך אדום: |
| | | ספורנו |
| | | | דרך המלך. באותה הדרך שיצוה המלך שנלך בה, כמנהג כל מלך הנותן מעבר לצבא אנשי שלומו לשלוח עמהם מורה דרך, למען לא יזיקו אנשי הצבא או קצתם בעברם ליושבי הארץ. |
| | | כלי יקר |
| | | | ולא נשתה מי באר, לרבותא נקט כי מי בורות פשיטא שלא נשתה שהרי יש טורח לחזור ולמלאות אלא אפילו מי באר שהמעין מתגבר מעצמו וזה נהנה וזה לא חסר מ"מ לא נשתה משלך, ואח"כ הוסיפו לומר ונתתי מכרם להנות האושפיזא וכן מתחילה אמרו דרך המלך נלך שהמלך דרכו לילך בו והשיב פן בחרב אצא לקראתך, מאחר שהדרך כבוש למלך כי יפגשך עשו מי נדחה מפני מי והשיב במסילה נעלה. |
| עַד אֲשֶׁר נַעֲבֹר גְּבוּלֶךָ: |
| | מדוע כאן לא הוזכרה ההגעה לארץ כמטרת המעבר, ובסיחון הם כן הזכירו את הארץ? |
| | | רמב"ן |
| | | | [מובא בפירושו לפסוק י"ט] ואמרו ישראל לאדום עד אשר נעבר גבלך. ולא הזכירו לו "אל הארץ אשר ה' אלהינו נותן לנו", שלא יקנא בהם על הארץ לאמר כי להם היתה לולי שלקח בכורתו וברכתו במרמה. אבל לסיחון הזכירו, עד אשר אעבור את הירדן אל הארץ אשר ה' אלהינו נותן לנו, כמו שהזכיר משה במשנה תורה (דברים ב כט): |
| | | רבינו בחיי |
| | | | עד אשר נעבור גבולך. לא אמר עד אשר נבא אל הארץ אע"פ שזו היתה הכוונה, כי נתירא להזכיר לו את הארץ פן יאמר מלך אדום בא יעקב אביהם במרמה ולקח בכורתי וברכתי, כי לולא כן היתה הארץ שלי, אבל בסיחון פרט הארץ והזכירה בפירוש: |
|