| וְשָׂרַף אֶת הַפָּרָה לְעֵינָיו אֶת עֹרָהּ וְאֶת בְּשָׂרָהּ וְאֶת דָּמָהּ עַל פִּרְשָׁהּ יִשְׂרֹף: |
| | פירוש. לעיניו של מי מדובר? |
| | | רשב"ם |
| | | | לעיניו. של אהרן: |
| | | אבן עזרה |
| | | | ושרף את הפרה. השורף והעד לעיניו: |
| | מדוע תיבת "לעיניו" מפרידה בין "הפרה" לבין פירוט חלקיה? מדוע הפרטים הוזכרו? |
| | | אור החיים |
| | | | ושרף את הפרה לעיניו את עורה. הפסיק במאמר לעיניו בין זכרון הפרה לזכרון פרטיה שהם עורה וגו', יתבאר על דרך מה שאמרו במסכת פרה (פ"ד), וכתבו רמב"ם בפרק ד' מהלכות פרה אדומה שמצות שריפתה שלימה ואם הפשיטה ונתחה ושרף כלה כשרה עד כאן, לזה הבדיל הכתוב במעשה המובחר ואמר ושרף את הפרה פירוש כולה יחד, ואפילו עבר והפשיטה וכו' ועשה עורה לבד ובשרה לבד ופרשה לבד גם כן לא הפסיד, והוא מאמר את עורה ואת וגו': |
| | מדוע כתוב שוב "ישרף" בסוף הפסוק? |
| | | בעלי טורים |
| | | | ושרף את הפרה לעיניו. הפסוק מתחיל ומסיים בשריפה, לומר שמרבים עצים בשריפתה: |
| | | אור החיים |
| | | | על פרשה ישרוף. חזר לומר ישרוף פעם ב' ולא הספיק במה שאמר בתחלה ושרף, לפי מה שפירשתי כי הכתוב ידבר בב' סוגים הא' שריפת הפרה שלימה, והב' אחר שהופשטה ונתנתחה לזה אמר ישרוף כנגד חלוקה שניה. עוד יתבאר על פי מה שאמרו בתוספתא דפרה (פ"ב) וכתבו רמב"ם בפרק ד' מהלכות פרה אדומה וזה לשונו פקע מעורה וכו' אפילו משערה כזית יחזיר ואם לא החזיר פסולה עד כאן, והוא מאמר ישרוף פעם ב' לומר שהגם שפקע יחזיר וישרוף לעיכובא: |
| | מהו עניינה של שריפה זו? |
| | | רש"י |
| | | | [מובא בפירושו לפסוק כ"ב] ומ"א העתקתי מיסודו של רבי משה הדרשן וזהו:ושרף את הפרה. כשם שנשרף העגל: |
| | | רבינו בחיי |
| | | | ושרף את הפרה, כשם שנשרף העגל. |
|