| וְעָבַד הַלֵּוִי הוּא אֶת עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד |
| | למי מופנים דברים אלו? הערה דקדוקית |
| | | אבן עזרה |
| | | | ועבד הלוי הוא. בעצמו ויש אומרים כי הוא פעול ואיננו נכון כי את עבודת אהל מועד הוא הפעול: |
| | ביאור לתיבת "הוא" כאן |
| | | רבינו בחיי |
| | | | [מובא בפירושו לפסוק י"ט] והסתכל ותראה איך הזכיר הכתוב בכהן היא ובלוי הוא, בכל אחד ואחד הזכיר הפך מדתו, אמר בכהן ברית מלח עולם היא, ואמר בלוי הוא, ללמדך שאין פרוד במדות אלא חבור ויחוד שלם וזו כלולה בזו, ומפני זה הזכיר בכאן לשון היא המורה על מדת הדין מצד אחד באמרו היא ומורה על מדת רחמים שהוא חציו ראשון של ה' המיוחד, ומלת הוא שהזכיר בלוי מורה על מדת רחמים מצד אחד באמרו הוא בלשון זכר, ומצד אחר מורה על מדת הדין בהיות כולל חציו האחרון של שם שהוא מדת הדין, ללמדך שהאחת כלולה בחברתה. וכדמיון זה תמצא ביעקב אבינו ודוד המלך ע"ה שהזכיר כל אחד הפך מדתו, יעקב שכתוב בו (מיכה ז) תתן אמת ליעקב, אמר (בראשית מח) האלהים הרועה אותי, ודוד ע"ה שכתוב בו (תהלים עב) משפטיך למלך תן, אמר (שם כג) ה' רועי לא אחסר, והנה באר כל אחד ואחד בענין הפרנסה בהפך מדתו: |
| וְהֵם יִשְׂאוּ עֲוֹנָם חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם |
| | למי מופנים דברים אלו? באיזה עוון מדובר? |
| | | רש"י |
| | | | והם. הלוים ישאו עונם של ישראל שעליהם להזהיר הזרים מגשת אליהם: |
| | | אבן עזרה |
| | | | והם ישאו את עונם. אם לא ישמרו והנה המעשר נחלתם על כן אמרתי: |
| וּבְתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יִנְחֲלוּ נַחֲלָה: |
| | פירוש. מהו ההקשר של פיסקה זו לכל הפרשה? |
| | | אבן עזרה |
| | | | והם ישאו את עונם. אם לא ישמרו והנה המעשר נחלתם על כן אמרתי: |
|