| מִבִּלְתִּי יְכֹלֶת יְקֹוָק לְהָבִיא אֶת הָעָם הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָהֶם |
| | עיון בדברי משה. מיה טענתו? מהי עוצמתם של יושבי כנען? האם הגויים יבינו מה היחס של ה' לישראל? |
| | | רש"י |
| | | | מבלתי יכלת וגו'. לפי שיושבי הארץ חזקים וגבורים (ברכות לב) ואינו דומה פרעה לשלשים ואחד מלכים זאת יאמרו על יושב הארץ הזאת: מבלתי יכלת. מתוך שלא היה יכולת בידו להביאם שחטם: |
| | | רשב"ם |
| | | | [מובא בפירושו לפסוק י"ד] ואמרו אל יושב הארץ הזאת. ואמרו מצרים על יושבי ארץ כנען כמו שמפורש לפנינו שיאמרו מצרים מבלתי יכולת וגו'. אבל עכשיו מפרש תחלה למה יאמרו מצרים כן. כי שמעו שאתה הוצאתם בכח גדול ובעמוד אש ובעמוד ענן הכל דרך אהבה יתירה וחיבה. ולבסוף תהרגם כאיש אחד. ואמרו מצרים לא מתוך שנאה עשה להם כך אלא מבלתי יכולת להלחם עם שלשים ואחד מלכים. ועתה שוב מחרון אפך. למען שמך שלא יתחלל: |
| | | דעת זקנים מבעלי התוספות |
| | | | מבלתי יכולת ה'. ויאמרו לא מחמת שנאה המיתם שהרי ראינו שהיה מחבבן בהיות אשר עין בעין וגו' אלא מבלתי יכולת ה' היה: |
| | | אור החיים |
| | | | מבלתי יכולת ה' וגו'. פירוש או שאין בו כח ח"ו כנגד יושבי הארץ, או על דרך אומרו (תהלים יד) אמר נבל בלבו אין אלהים פירוש שאפס היכולת שהיה קודם לזה ח"ו, ויש בזה חילול ה' גדול: העם. בא מאמר זה לסתור טענת הכנסת זרעו של משה, ואמר כי חילול ה' יהיה גם בזה כל שלא מכניס העם הזה, וכמו שכתבתי בפסוק ושמעו מצרים, וכח טענת משה היא שהגם שהם מנאצים אותו אם יהרגם בבת אחת יש חילול ה' גדול בכל העולם, ואולי כי הוא זה שרמז הכתוב בתחילת דברי משה שאמר ויאמר משה אל ה' פירוש אמירה זו היתה לסיבת דברים הנוגעים אל ה' כדי שלא יתחלל שמו ח"ו: |
| | מדוע דברים אלו ייאמרו על ידי הגויים, ולא על ידי המצרים? מי יאמר את הדברים האלו? |
| | | כלי יקר |
| | | | [מובא בפירושו לפסוק י"ג] (...) ועפ"ז י"ל כי המצרים לא יאמרו מבלתי יכולת ה'. שהרי המה ראו בעיניהם כחו ית' וז"ש ושמעו מצרים כשישמעו ההריגה אז יאמרו אל יושב הארץ הזאת וגו' (...) וכל פסוקים אלו מדברים ממה שיספרו ביניהם הקרובים, דהיינו מצרים עם יושב הארץ הזאת כי לא יוכלו לומר מבלתי יכולת. לפי שכולם ראו ושמעו כי העלם בכחו ממצרים, והיא הנותנת כל עוד שיראו ביותר כח ה' ויכלתו אז ביותר יש להם מקום ללון ולומר איך יתכן שמי שהוא ה' בקרב הארץ אשר נראה עין בעין ועננו לא ימיש, ימית את העם כמעשה איש בעלמא אבל הרחוקים אשר שמעו את שמעך. אבל מ"מ יכול להיות שלא שמעו את כל היד החזקה אשר עשה ה' במצרים רק שמעו כי יש ה' אשר נשבע לישראל להביאם אל הארץ, לא יתמהו ועל והמתה את העם כאיש אחד. אבל יאמרו כפירה אחרת וז"ש ואמרו הגוים היינו הרחוקים מבלתי יכולת ה' וגו', ואע"פ שאמרת ואעשך לגוי גדול ועצום. וא"כ למפרע יראו יכולת ה' מ"מ ביני ביני יתחלל השם כי ימים רבים יהיו ללא אלהים אמת קודם שאהיה לגוי גדול, לפיכך ועתה תיכף בדור זה יגדל נא כח ה' כי ראוי ונכון שגם בעת הזאת יגדל נא כח ה' לבטל דברי הגוים הרחוקים, ה' ארך אפים וגו' לבטל דברי המצרים שאמרו והמתה את העם כאיש אחד. |
| | פירוש "יכולת". מהו הבנין הדקדוקי של תיבה זו? |
| | | רש"י |
| | | | יכלת. שם דבר הוא: |
| | | אבן עזרה |
| | | | יכלת. שם כמו עד יבושת המים ואיננו לשון מדה כדרך הדרש: |
| | מדוע אומר משה כאן "את העם"? |
| | | אור החיים |
| | | | [עיין בפירושו לפסוק זה תחת הכותרת "עיון בדברי משה" וכו'] |
| וַיִּשְׁחָטֵם בַּמִּדְבָּר: |
| | פירוש "וישחטם". מדוע כתוב כך, ולא "ויהרגם" וכד'? |
| | | אבן עזרה |
| | | | וישחטם במדבר. הטעם ויהרגם ואמר וישחטם בעבור המדבר כי שם ירעו הצאן: |
| | | רמב"ן |
| | | | [מובא בפירושו לדברים פרק י"ב פסוק כ"א] ודע כי שחיטה בלשון הקדש הוא הכרת סימני הצואר, ואל תחוש בעבור שאמר וישחטם במדבר (במדבר יד טז), כי היא מליצה, שזבח אותם כצאן. |
| | עיון בצורת כתיבת "וישחטם" בספרי התורה |
| | | בעלי טורים |
| | | | וישחטם במדבר. החי"ת שבורה. לומר שעברו על התורה שכרת עליה ח' בריתות בכלל וח' בריתות בפרט. על כן נתן רשות למלאכי חבלה לפרוע על חטאתם: |
| | | אור החיים |
| | | | וישחטם במדבר. טעם שדבר בלשון זה, לרמוז את אשר יגשימו הדברים באלהי עולם, והטעם כי כשתהיה הסיבה כי ח"ו הוגבל בכח הנה הוא בגדר הגשם ח"ו: |
|