
 | וְכֹה תַעֲשֶׂה לָהֶם לְטַהֲרָם הַזֵּה עֲלֵיהֶם מֵי חַטָּאת |
|  | מהו הבנין הדקדוקי של "הזה"? |
| |  | אבן עזרה |
| | |  | הזה עליהם. אמר רבי משה שפ"א הפעל נו"ן כמו הכה תכה ונכון הוא: |
|  | מהם מים אלו? מדוע יש להזות אותם עליהם? |
| |  | רש"י |
| | |  | הזה עליהם מי חטאת. של אפר הפרה מפני טמאי מתים שבהם: |
| |  | רבינו בחיי |
| | |  | וכה תעשה להם לטהרם הזה עליהם מי חטאת. של אפר פרה, והיה זה מפני טמאי מתים שבהם שהרגו בעושי העגל שנאמר (שמות לב) והרגו איש את אחיו ואיש את רעהו: |
|  | מדוע מים אלו נקראים "מי חטאת"? |
| |  | אבן עזרה |
| | |  | מי חטאת. כמו תחטאני או טעמו כחטאת הקרבן: |
 | וְהֶעֱבִירוּ תַעַר עַל כָּל בְּשָׂרָם |
|  | פירוש "והעבירו". מדוע תיבה זו לא מופיעה בלשון ציווי כמו כל הפעלים שבפסוק? |
| |  | רשב"ם |
| | |  | והעבירו. ויעברו אבל והעבירו בפת"ח הוא לשון ציווי כמו והעתירו אל ה': |
| |  | אבן עזרה |
| | |  | והעבירו תער על כל בשרם. וכבר העבירו תער |
|  | ביאור מהו טעמה של תגלחת זו |
| |  | רש"י |
| | |  | והעבירו תער. מצאתי בדברי רבי משה הדרשן לפי שנתנו כפרה על הבכורות שעבדו עבודת אלילים והיא קרויה זבחי מתים והמצורע קרוי מת הזקיקם תגלחת כמצורעים: |
| |  | רבינו בחיי |
| | |  | והעבירו תער על כל בשרם אפילו הזקן אפילו הפיאות, הטעינם תגלחת כמצורע שכתוב בו (ויקרא יד) יגלח את כל שערו את ראשו ואת זקנו ואת גבות עיניו, לפי שהלוים היו חליפי הבכורות שנפסלו בעגל, ועבודה זרה קרויה זבחי מתים, ומצורע חשוב כמת. |
|  | מה כלול בתגלחת זו? |
| |  | אבן עזרה |
| | |  | אמרו המעתיקים אפילו הזקן ולא הפאה: |
 | וְכִבְּסוּ בִגְדֵיהֶם וְהִטֶּהָרוּ: |
|  | מהו הסדר של הפעולות השונות לקראת טהרתם? |
| |  | אבן עזרה |
| | |  | והעבירו תער על כל בשרם. וכבר העבירו תער וכבסו בגדיהם. ואחר כן יהיו טהורים בטהרם במי חטאת: |
|  | האם ללא סדר טהרה זה הלוויים אסורים בעבודת ה'? |
| |  | רבינו בחיי |
| | |  | ואלו לא היו מוטהרין בענין זה שהזכירו בפרשה לא היה אפשר להם ליכנס לעבודה, וכן כתוב בסוף ואחרי כן יבאו הלוים לעבוד את עבודת אהל מועד: |
|  | מהו הבנין הדקדוקי של "הטהרו"? |
| |  | אבן עזרה |
| | |  | והטהרו. מבנין התפעל והתי"ו מובלע וכן המתקדשים והמטהרים: |
|