
 | וּבָאוּ הַמַּיִם הַמְאָרְרִים הָאֵלֶּה בְּמֵעַיִךְ לַצְבּוֹת בֶּטֶן וְלַנְפִּל יָרֵךְ |
|  | פירוש "לצבות". עיון בניקודה של אות למ"ד בתיבה זו |
| |  | רש"י |
| | |  | לצבות בטן. כמו להצבות בטן זהו שמוש פתח שהלמ"ד נקודה בו וכן (שמות יג) לנחותם הדרך (דברים א) לראותכם בדרך אשר תלכו בה וכן לנפיל ירך להנפיל ירך שהמים מצבים את הבטן ומפילים את הירך: |
|  | מהו הבנין הדקדוקי של "ולנפיל"? |
| |  | אבן עזרה |
| | |  | ולנפיל. נפתח הלמ"ד להורות על חסרון ה"א הבנין וכן לשמיד: |
|  | מה פירוט זה של בטן וירך מוסיף על הנאמר בפסוק הקודם? |
| |  | רש"י |
| | |  | לצבות בטן ולנפל ירך. בטנו וירכו של בועל או אינו אלא של נבעלת כשהוא אומר את ירכך נופלת ואת בטנך צבה הרי של נבעלת אמור: |
|  | עיון בסדר הזכרת הירך והבטן בפסוקים השונים |
| |  | רש"י |
| | |  | [מובא בפירושו לפסוק כ"א] את ירכך. בקללה הקדים ירך לבטן לפי שבה התחילה בעבירה תחלה: |
| |  | כלי יקר |
| | |  | [מובא בפירושו לפסוק י"ז] ומה שמקדים לפעמים הבטן לירך ולפעמים מקדים הירך, לפי שהיה כאן כמו נס בתוך נס כי המים מאררים מחסרים מן הבשר וכשבטנה צבה נראה כאילו נתרבה הבשר לפיכך בב' פסוקים שהזכיר לשון מאררים סמך לזה צביהת הבטן, אבל בפסוק ראשון שלא הזכיר מאררים הקדים הירך כי הוא התחיל בעבירה. |
 | וְאָמְרָה הָאִשָּׁה אָמֵן אָמֵן: |
|  | מדוע היא צריכה לומר פעמיים "אמן"? מדוע בספרי התורה ישנו קו בין שתי תיבות אלו? |
| |  | רש"י |
| | |  | אמן אמן. קבלת שבועה אמן על האלה אמן על השבועה אמן אם מאיש זה אמן אם מאיש אחר אמן שלא שטיתי ארוסה ונשואה שומרת יבם וכנוסה: |
| |  | בעלי טורים |
| | |  | אמן אמן. פסק בין שני אמנים, לומר אמן מאיש זה אמן מאיש אחר: |
| |  | אבן עזרה |
| | |  | אמן. פעמים חזוק: |
| |  | רבינו בחיי |
| | |  | [מובא בפירושו לפסוק י"ז] ואם תשכיל היטב במה שאמר בכלי חרש תמצא שיש בו רמז שלא תזכה לקום עמו בתחית המתים אך תהיה כחרש הנשבר שאין לו תקנה אם זנתה תאבד מן העוה"ז ועוה"ב, שהמזנה תחת בעלה כעובד שתי רשויות, ועל כן אמר בכלי חרש ולא אמר בכלי זכוכית שהזכוכית יש לו תקנה בנפיחה והמתים עתידין לחיות ק"ו מזכוכית, וזה סוד מה שדרשו אמן מאיש זה אמן מאיש אחר כלומר אמן מאיש זה שהיה בן זוגה בנשמה ובגוף, אמן מאיש אחר שהיתה ממנו, שתכרת נפשה מחבורם ולא תהיה עם אחד מהם, והבן זה: |
| |  | ספורנו |
| | |  | אמן אמן. אני מקבלת שני התנאים שאמרת: שאם לא שטיתי אנקה, ושאם שטיתי תחול האלה. |
| |  | רמב"ן |
| | |  | [מובא בפירושו לפסוק י"ט] וטעם אם לא שכב איש אתך ואם לא שטית טומאה. שתי התנאים האלה אחד הם, יאמר אם לא שכב איש אותך שלא שטית טומאה תחת אישך הנקי, כי בעלה שכב אותה ואיש הוא: ויתכן, שיהיה איש חסר הידיעה, יאמר אם לא שכב האיש אותך ואם לא שטית טומאה תחת אישך כלל, כי ישביענה על האיש ההוא אשר קנא עליו בפירוש ועל האחרים בכלל. וכן אמרו (סוטה יח.) אמן מאיש זה ואמן מאיש אחר: |
|