| וּבָא אַהֲרֹן וּבָנָיו בִּנְסֹעַ הַמַּחֲנֶה |
| | באיזה שלב של נסיעת המחנה דבר זה מתבצע? |
| | | רש"י |
| | | | בנסוע המחנה. כשהענן מסתלק הם יודעין שיסעו: |
| | | רשב"ם |
| | | | אהרן ובניו בנסוע המחנה. שני דגלים ראשונים שנוסעים תחלה קודם שיסע המשכן והלוים: |
| | | ספורנו |
| | | | בנסע המחנה. אחר שנסתלק הענן, כי קודם לכן היה אסור להם ליכנס. |
| וְהוֹרִדוּ אֵת פָּרֹכֶת הַמָּסָךְ |
| | פירוש. מה הם עושים בדיוק? |
| | | רש"י |
| | | | בא אהרן ובניו וגו'. יכניסו כל כלי וכלי לנרתיקו המפורש לו בפרשה זו ולא יצטרכו הלוים בני קהת אלא לשאת: |
| | | רש"י |
| | | | [מובא בפירושו לפרק י' פסוק י"ז] והורד המשכן. כיון שנוסע דגל יהודה נכנסו אהרן ובניו ופרקו את הפרכת וכסו בה את הארון שנאמר (במדבר ד) ובא אהרן ובניו בנסוע המחנה ובני גרשון ובני מררי פורקין המשכן וטוענין אותו בעגלות והארון וכלי הקדש של משא בני קהת עומדים מכוסין ונתונין על המוטות עד שנסע דגל מחנה ראובן ואחר כך ונסעו הקהתים: |
| | | רמב"ן |
| | | | [מובא בפירושו לפרק י' פסוק י"ז] והורד המשכן ונסעו בני גרשון ובני מררי. משמעות הכתובים בענין הזה, כי אחרי נסוע דגל יהודה יתחילו בפרוק המשכן, ותחלת פירוקו שיבא אהרן ובניו והורידו את פרכת המסך וזהו שנאמר (לעיל ד ה) ובא אהרן ובניו בנסוע המחנה והורידו וגו', כלומר בנסוע המחנה הראשון, וכאשר ישלימו לכסות הארון וכל כלי הקודש של משא בני קהת יורידו הלוים המשכן כולו ויטענו על העגלות ויסעו בני גרשון ובני מררי אחרי דגל יהודה, והארון וכלי הקודש עומדים מכוסים ונתונים על המוטות עד שנסע דגל ראובן: ויהיה פירוש ונסע אהל מועד מחנה הלוים בתוך המחנות (לעיל ב יז), שיסע אהל מועד וכל מחנה הלוים בתוך המחנות הנזכרות, כי הגרשונים והמררים נוסעים בין דגל יהודה לדגל ראובן, והקהתים נוסעים בין דגל ראובן לדגל אפרים כאשר יפרש עוד, ויזכיר הטעם שיקימו המשכן טרם בואם (פסוק כא): אבל בברייתא של מלאכת המשכן (פרק יג) ראיתי כלשון הזה, תקעו והריעו ותקעו ונסע דגלו של יהודה תחלה שנאמר (פסוק יד) ויסע דגל מחנה בני יהודה בראשונה, נכנסו בני אהרן ופירקו את הפרכת וכסו בה את הארון שנאמר (לעיל ד ה) ובא אהרן ובניו בנסוע המחנה וגו', תקעו והריעו ותקעו ונסע דגל מחנה ראובן, מיד נכנסו בני גרשון ובני מררי ופירקו את המשכן וטענו אותו בעגלות והעמידוהו עד בא בני קהת שנאמר (פסוק כא) ונסעו הקהתים נשאי המקדש והקימו את המשכן עד בואם, תקעו והריעו ותקעו ונסע דגל אפרים מיד נכנסו בני קהת ופירקו את המקדש וטענוהו בכתף שנאמר (לעיל ד טו) וכלה אהרן ובניו וגו': ושמא כך פירושה, תקעו והריעו ותקעו לנסוע דגל ראובן ומיד מקדימין בני גרשון ובני מררי ופירקו המשכן ונסעו קודם בני ראובן, וכן תקעו והריעו ותקעו שיסע דגל אפרים ומקדימים בני קהת וטוענין כלי הקדש על כתפיהם ונוסעים קודם בני אפרים, למדו על נסיעת הלוים שהיו בתקיעות ותכף להם נסיעת הדגל שאחריהם: |
| | מהו "המסך"? |
| | | אבן עזרה |
| | | | פרכת המסך. שתסוך על הארון: |
| וְכִסּוּ בָהּ אֵת אֲרֹן הָעֵדֻת: |
| | היכן היו בדי הארון בעת הכיסוי? |
| | | דעת זקנים מבעלי התוספות |
| | | | וכסו בה את ארון העדות. וכתיב ושמו בדיו פי' נתקנו בדיו אבל אין לפרש לשון שימה ממש דהא כתיב לא יסורו ממנו לעולם: |
| | סדר כיסויי הכלים. מה ההבדל בעניין זה בין הארון לבין שאר הכלים? |
| | | רבינו בחיי |
| | | | ובא אהרן ובניו. סדר כסוי כלי המשכן, על הארון כסו את הפרוכת, ועליו מכסה עור תחש ומלמעלה פרשו עליו בגד תכלת, והשולחן מכסין בבגד תכלת ועליו הכלים, ועליהם מכסים בבגד תולעת שני ועל בגד תולעת שני מכסין אותו בעור תחש, והמנורה מכסים אותה תחלה בבגד תכלת ועל התכלת עור תחש, ומזבח הזהב המיוחד לקטורת פורשין עליו בגד תכלת ועל הבגד עור תחש, ומזבח הנחשת שהוא מזבח העולה פורשים עליו בגד ארגמן שהוא אדום יותר מבגד שני כי שם זורקין הקרבנות, ועל הארגמן עור תחש. נמצאת למד שבכל הכלים בין שיהיה בהן תכלת או שני או ארגמן כולם מכוסין בעור תחש והוא המכסה העליון הנראה על כולן, חוץ מהארון שלא רצה הכתוב להעמידו במכסה עור תחש כשאר הכלים אלא שיהיה המכסה העליון תכלת כעצם השמים לטוהר: |
|