| כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְקֹוָק אֶת מֹשֶׁה וַיִּפְקְדֵם בְּמִדְבַּר סִינָי: |
| | מדוע נאמר שוב "ויפקדם", לאחר הנאמר בפסוק הקודם? |
| | | רמב"ן |
| | | | [מובא בפירושו לפסוק י"ח] ואת כל העדה הקהילו באחד לחדש השני. יזכיר זריזות משה רבינו במצות השם, כי ביום הדבור לקח את הנשיאים והקהיל כל העדה והתחיל לפקוד אותם. אבל לא נשלם המנין ביום אחד, ולכך חזר ואמר (בפסוק יט) ויפקדם במדבר סיני, להודיע שהיה במקום ההוא המנין, לא ביום ההוא: |
| | | רבינו בחיי |
| | | | [מובא בפירושו לפסוק י"ח] ואת כל העדה הקהילו באחד לחדש השני. בו ביום שהיה הדבור למשה הקהילו כל העדה והתחיל לפקוד אותם, אבל לא נשלם הענין ביום אחד, ועל כן הוצרך לומר ויפקדם במדבר סיני, שהשלים מנינם במקום ההוא, לא ביום ההוא, כן כתב הרמב"ן ז"ל: |
| | מדוע "ויפקדם" נאמר בלשון יחיד? |
| | | אבן עזרה |
| | | | ויפקדם. משה שהוא העיקר |
| | מדוע הוזכר כאן הר סיני? פשט וביאור |
| | | בעלי טורים |
| | | | במדבר סיני. שנים דסמיכי בסוף פסוק. ויפקדם במדבר סיני. ביום צותו את בני ישראל להקריב את קרבניהם לה' במדבר סיני (ויקרא ז, לח). לפי שכשהיו נמנין היו מקריבין עליהם קרבנות כדי שלא ישלוט בהם דבר כדכתיב (שמות ל, יב) כי תשא את ראש בני ישראל לפקודיהם ונתנו איש כופר נפשו: |
| | | רשב"ם |
| | | | ויפקדם במדבר סיני לפי שבמנין שני שבפנחס כתיב וידבר משה ואלעזר אותם בערבות מואב. כך נאמר כאן כי חשבון הראשון היה במדבר סיני: |
| | עיון בסדרי החניה והנסיעה של בני ישראל |
| | | אבן עזרה |
| | | | והחל מראובן כי הוא הבכור ואחריו שמעון הנולד אחריו ואחריו גד בכור שפחת לאה והנה דגל ראובן. ואחר כך דגל יהודה ואחר כך דגל אפרים ואחר כך דגל דן והחונים על כל דגל ודגל כאשר הם בחנוכת המזבח.ודע כי אחר שהיו כל השבטים שנים עשר שיצא לוי והיו ליוסף בנים שנים ורוחות העולם ארבע הנה לכל רוח שלשה והנה יש ללאה חמשה בנים יחסר האחד ויהיו לה שני דגלים השלימו הדגל עם בכור שפחתה ושמוהו עם דגל ראובן שהוא גם בכור. והדגל השני ליהודה והחונים עליו אחיו הקטנים ממנו ולרחל דגל בפני עצמה ואפרים מקום יוסף הוא קודם מנשה כדברי יעקב והדגל הרביעי לשפחת רחל שהוא הבכור שלה ואחריו אשר ואם הוא קטן בשנים מנפתלי בעבור היות הדגל לבן שפחת רחל שם זאת המעלה לבן שפחת לאה. ואם תסתכל היטב אז תדע כי הראש הוא הדרום והזנב הוא הצפון ולא אוכל לפרש על כן ראובן בדרום כי הוא הראש ודן בצפון ודע כי לא היו גבורים בשבטים כשבט יהודה הנמשל לגור אריה וכשבט דן הנמשל כן בדברי משה על כן היו הם בראשונה ובאחרונה. והזכיר לגלגלותם בראובן גם בשמעון להורות על האחרים כי הכתוב אחז דרך קצרה: |
| | | רבינו בחיי |
| | | | [מובא בפירושו לפסוק כ'] ויהיו בני ראובן בכור ישראל. הקדים ראובן כי הוא הבכור אע"פ שדגל יהודה קודם לדגלו, ואחר ראובן שמעון כי כן נולדו, ואחריו גד כי הוא בכור שפחת לאה, ואחרי כן הזכיר דגל יהודה, ואחריו יששכר וזבלון כי הם חונים עמו, ואחרי כן הזכיר דגל אפרים ואחריו מנשה ובנימין החונים עמו, ואחרי כן הזכיר דגל דן ואחריו אשר ונפתלי החונים עמו, וכן הם מסודרים כסדר הזה בחנכת המזבח. והשבטים הנמנים הללו הם שנים עשר כי לוי ויוסף אינן בכלל והיו שני בני יוסף במקום אביהם, והשבטים הללו היו עומדין לארבע רוחות העולם שלש לכל רוח ורוח. ולא מצינו בכל השבטים גבורים כשבט יהודה הנמשל לגור אריה (בראשית מט), וכשבט דן שכתוב בו ג"כ (דברים לג) דן גור אריה, ולכך היו הם ראשונים והאחרונים. |
|