| וְנָתַתִּי פָנַי בָּכֶם |
| | פירוש. מדוע התורה נוקטת ביטוי זה? האם יש צד של רחמים בביטוי? |
| | | רש"י |
| | | | ונתתי פני. פנאי שלי פונה אני מכל עסקי להרע לכם: אגדת ת"כ מפרשה זו: ונתתי פני בכם. כמו שנאמר בטובה ופניתי אליכם כך נאמר ברעה ונתתי פני משלו משל למלך שאמר לעבדיו פונה אני מכל עסקי ועוסק אני עמכם לרעה: |
| | | אבן עזרה |
| | | | ונתתי פני. קצפי ואפי כמו ופניה לא היו לה והטעם כי הנשארים שאין להם חליים אם יצאו אל האויבים ינגפו לפניהם ופעם ינוסו ואין רודף כטעם מחנה ארם: |
| | | אור החיים |
| | | | ונתתי פני וגו', הם פני זעם, וטעם קריאת הדין פנים, לצד שתמיד עומדים לפני ה' כת המשמאילים שהם כת המשחיתים לזה יקראו פני ה', ועליהם אמר ונתתי פני ובזה ונגפתם לפני אויביכם הם האומות שהם ענפי כוחות הקליפה, גם נתכוין במאמר פני לומר שלא יסתיר פניו מהם כשימסרם ביד אויביהם שאם כן הם ח"ו מכלים את הכרם, והוא גילה רצונו יתברך בסוף הענין ואף גם זאת וגו' לא מאסתים לכלותם וגו', |
| וְנִגַּפְתֶּם לִפְנֵי אֹיְבֵיכֶם |
| | פירוש |
| | | רש"י |
| | | | אגדת ת"כ מפרשה זו: (...) ונגפתם לפני אויביכם. (ת"כ) שיהא המות הורג אתכם מבפנים ובעלי דבביכון מקיפין אתכם מבחוץ: |
| | | אבן עזרה |
| | | | ונתתי פני. קצפי ואפי כמו ופניה לא היו לה והטעם כי הנשארים שאין להם חליים אם יצאו אל האויבים ינגפו לפניהם ופעם ינוסו ואין רודף כטעם מחנה ארם: |
| וְרָדוּ בָכֶם שֹׂנְאֵיכֶם |
| | פירוש |
| | | רש"י |
| | | | ורדו בכם שנאיכם. כמשמעו ישלטו בכם. |
| | פירוש נוסף לתיבת "בכם" כאן |
| | | אור החיים |
| | | | ואמר בכם למעט בית המקדש שלא תשלוט בו מדת הדין תחלה: |
| | מדוע לא כתוב "שונאים" אלא "שונאיכם"? |
| | | רש"י |
| | | | אגדת ת"כ מפרשה זו: (...) ורדו בכם שונאיכם. (ת"כ) שאיני מעמיד שונאים אלא מכם ובכם שבשעה שאומות העולם עובדי אלילים עומדים על ישראל אינם מבקשים אלא מה שבגלוי שנאמר (שופטים ו) והיה אם זרע ישראל ועלה מדין ועמלק ובני קדם וגו' ויחנו עליהם וישחיתו את יבול הארץ אבל בשעה שאעמיד עליכם מכם ובכם הם מחפשים אחר המטמוניות שלכם וכן הוא אומר (מיכה ג) ואשר אכלו שאר עמי ועורם מעליהם הפשיטו וגו': |
| וְנַסְתֶּם וְאֵין רֹדֵף אֶתְכֶם: |
| | מדוע יש לנוס אם אין רודף? |
| | | רש"י |
| | | | אגדת ת"כ מפרשה זו: (...) ונסתם. מפני אימה. ואין רודף אתכם. מבלי כח: |
| | | אבן עזרה |
| | | | (...) ופעם ינוסו ואין רודף כטעם מחנה ארם: |
|